ועדות שחרורים – ועדת "שליש" – שחרור מוקדם – שחרור על תנאי

Black photo created by welcomia - www.freepik.com

טיעונים לעונש או לשמור לועדות שליש

ועדת שליש או ועדת שחרורים – מהי החקיקה הרלבנטית בנושא  ?

המסגרת הנורמטיבית של נושא ועדת השחרורים הינו חוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א 2001.

וועדת השחרורים הינו הגורם המקבל החלטות בכל הקשור לשחרור מוקדם של אסירים כולל שחרורים הנעשים מטעם רפואי.

על פי סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר:

אסיר הנושא עונש במשך יותר מ 6 חודשים, לאחר 2/3 מתקופת השהייה בכלא, יכול להשתחרר על פי שיקול דעת של ועדת שחרורים, על פי בקשתו, מהמשך הכליאה, אחרי שהועדה השתכנעה כי הוא ראוי לשחרור מוקדם ושאין בכך סיכון לשלום הציבור.

אם כן, שיקול הדעת של ועדת השחרורים הינו למשך השליש האחרון של תקופת העונש שנגזרה על האסיר.

ועדת שליש / ועדת השחרורים – הקריטריונים שנבדקים בכל הקשור לזכאות לשחרור מוקדם הינם בין היתר:

נסיבות העבירה, החומרה, הרשעות קודמות, רמת מסוכנות, סיכויי שיקום, התנהגות בכלא ועוד.

באשר לנושא חומרת העבירה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בהליך  עת"א 27418-06-13 כי:

לא ניתן לקבוע כי מי שעבר עבירה חמורה פעם אחת, בהכרח יחזור לעבור עבירות נוספות בעתיד, ומכאן נגזרת באופן אוטומטי ההנחה השגויה כי בהכרח נשקפת ממנו סכנה.

על כן, קבע בית המשפט כי חומרת העבירה או המעשה הינו רק אחד ממכלול השיקולים שיובאו בחשבון, בהקשר של שחרור מוקדם.

חומרת העבירה הינה אינדיקציה לסיכון, אולם לא מדובר בעניין חד משמעי ואשר על כן ניתן לסתירה על ידי הבאת נתונים אחרים.

מכאן ניתן ללמוד פעם נוספת על החשיבות היתרה, בשימוש בעורך דין בקיא במסגרת הייצוג בוועדות השחרורים.

אם כן, ועדת שחרורים רשאית לשחרר אסיר המרצה את עונשו, עוד בטרם סיים לרצות את תקופת המאסר שנגזרה עליו.

הזכאות לייצוג במסגרת ועדות שחרורים אלה מוסדרת אף היא וחשובה: לאסיר הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין כמובא ולא ניתן להפריז בחשיבות קבלת הייצוג במסגרת זו.

ישנם 3 סוגים של ועדת שליש ו/או שחרורים:

  1. ועדת שחרורים רגילה – כמובא לעיל מדובר בועדה הדנה בשחרור מוקדם של אסיר למשך השליש האחרון של העונש אותו היה אמור לרצות.  ועדה זו כוללת 4 חברים: שופט בית משפט שלום משמש כיושב ראש הוועדה, קצין שב"ס בדרגה של רב כלאי ומעלה (נטול זכות הצבעה) ו-2 נציגי ציבור בעלי נסיון של 5 שנות ניסיון בתחום עיסוקם.

 

  1. ועדת שחרורים מיוחדת – זוהי ועדה הדנה בשחרור מוקדם של אסיר עולם או אסיר המרצה מ 25 שנות מאסר ומעלה, לאחר ריצוי שני שליש. ועדה זו כוללת 4 חברים: שופט מחוזי או עליון המשמש כיושב ראש הועדה, קצין שב"ס בדרגה של רב כלאי ומעלה (נטול זכות הצבעה), ו-2 נציגי ציבור בעלי 10 שנות ניסיון בתחום עיסוקם.

 

  1. ועדה לקציבת עונש מאסר עולם – המדובר בוועדה אשר דנה בבקשה של אסיר עולם לקצוב את עונשו, בועדה יושבים 4 חברים הכוללת בין היתר – שופט מחוזי או עליון המשמש כיושב ראש הועדה, קצין שב"ס בדרגת רב כלאי ומעלה (נטול זכות הצבעה) ו-2 נציגי ציבור בעלי 10 שנות ניסיון בתחום עיסוקם.

לוועדת השחרורים יש את שיקול הדעת לשחרר בשחרור מוקדם אסיר כאשר קיימת חוות דעת רפואית הקובעת כי על רקע קיומה של מחלה ימיו של האסיר ספורים ו/או המשך מאסר מהווה עבורו סיכון חיים,

לרבות גם אסירים שמונשמים, בעלי דמנציה מתקדמת ומחוסרי הכרה.

שחרור זמני מתאפשר כשהאסיר סובל מסרטן או זקוק להשתלה של איבר.

עורך דין מיומן בייצוג אסירים, אותו שכר האסיר יביא לקיום דיון בעניין רק לאחר שדאג להשלים תכנית שיקום המותאמת ללקוח שלו,

אשר נבנית בשיתוף עם עובד רש"א (רשות שיקום האסיר) או גורם טיפולי בקהילה כשרלוונטי.

תכנית שיקום פרטית – מתי ?

כשיש קושי בבניית תכנית שיקומית בעזרת רש"א ובהעדר המלצה חיובית,

ניתן לבנות תכנית פרטית באמצעות גורמים וגופים המעניקים שירותים אלה.

לצורך כך יבקר עובד סוציאלי או גורם מקצועי מטעם הגוף הפרטי את האסיר ובאמצעות הראיון והמסמכים יכין תכנית עבור האסיר, בשיתוף עורך הדין שהאסיר שכר לצורך כך.

בית המשפט בעתירה שהוגשה (עת"א 22925-12-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) הורה לבתי הסוהר לאפשר כניסה של מטפלים פרטיים

בלא צורך בבדיקה של כל מקרה ומקרה,

וכי יש מקום לאפשר הצגת חוות דעת פרטית וכניסת מטפלים פרטיים מאפשרת להוציא אפשרות זו לפועל באופן אפקטיבי הלכה למעשה.

לאחר בניית התכנית, תועבר זו לוועדת השליש שתשקול את השחרור.

סיכויי השחרור המוקדם גוברים ככל והתכנית יסודית יותר ונותנת מענה אמיתי וטוב לצרכי האסיר ולטובת השיקום האישי שלו.

תכנית כזו צריכה לכלול מחויבות והתחייבות מצד האסיר, יכולת לפקח עליו, תכנית תעסוקתית, וכן תכנית טיפולית אפקטיבית.

לאחר בניית התכנית והעברתה יערך דיון בפני וועדת שליש.

חברי ועדות שליש / שחרורים מתמנים לתקופה של שנתיים וניתן למנות אותם לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם.

וועדות השחרורים מתכנסות בבתי הכלא ודיוני המעקב מתנהלים בבתי המשפט.

ועדת שליש – להלן מקום כינוס הועדה על פי חלוקה למחוזות

מחוז מרכז – בתי כלא הנכללים: מעשיהו, איילון השרון  – בית משפט השלום כפר סבא

 

מחוז צפון – בתי הכלא הנכללים: מגידו, כרמל, שיטה, צלמון, דמון – בית המשפט בנצרת

 

מחוז הדרום – בתי כלא הנכללים: אשל, אלה, קציעות – בית המשפט בבאר שבע.

דיון חוזר בוועדת שליש / השחרורים והאפשרות לערער 

דיון חוזר בוועדה:

ככל ונערך דיון והבקשה לשחרור נדחית על ידי הוועדה, האסיר זכאי לבקש באמצעות עורך דינו דיון חוזר בוועדה על מנת שיוכל לשטוח את ענייניו בפניה פעם נוספות.

הופעה נוספת בפני הוועדה יעשה לאחר חצי שנת מאסר נוספת ו/או לאחר תקופה קצרה יותר ככל וכך נקבע על ידי ועדת השחרורים.

ככל ויהיה בידי האסיר באמצעות עורך הדין ששכר לצורך כך היכולת להציג נתונים חדשים ושינוי נסיבות ביחס לדברים כפי שעלו בדיון הקודם בכל הקשור לשיפור התנהגות, חוות דעת חיוביות וכד', ניתן יהיה להביא לשחרור מוקדם בדיון הנוסף.

ועדת שחרורים והאפשרות להגשת ערעור על החלטתה: 

בנוסף ניתן להגיש ערעור על ההחלטה של וועדת השחרורים שלא לשחרר אסיר שחרור מוקדם לבית המשפט המחוזי במחוז הרלבנטי

(אסיר שעדיין במאסר מגיש לבית משפט מחוזי שבאזור השיפוט של בית הסוהר ואסיר משוחרר לבית משפט מחוזי שבאיזור השיפוט שבו הוחזק האסיר בטרם השחרור) –

גם זאת חשוב לעשות באמצעות עורך דין המתמצא בייצוג אסירים, כך שבמקרים מתאימים ניתן יהיה להגיע להסדר מתאים ומוקדם עם הפרקליטות במקרים רלוונטים, בכל הקשור לתנאי השחרור.

ערעור על החלטה של ועדת השחרורים הינה עתירה הלכה למעשה.

העתירה יכולה להיות באחד הנושאים כדלקמן:

  • החלטה שלא לשחרר על תנאי את האסיר (שחרור שליש)
  • החלטה של הוועדה לא לשחרר אסיר מטעמים רפואיים
  • עתירה בבקשה לבטל תנאים מסוימים שנקבעו לשחרור האסיר על ידי הוועדה
  • החלטה שלא לגלות מידע חסוי אותו רוצה האסיר לדעת – ניתן להגיש עתירה בנושא רק כשזו מוגשת במסגרת של עתירה נגד החלטה שלא לשחרר את האסיר שחרור מוקדם או כשהעתירה הינה בנושא החלטה של ביטול שחרור או שינוי תנאים של השחרור שנקבע. (לא יתאפשר להגיש עתירה בנושא זה ככל והוחלט על ידי הוועדה לאפשר שחרור מוקדם על תנאי והאסיר נמנע מהגשת עתירה כנגד החלטה זו)

ערעור על החלטת ועדת שליש, נידון בהרכב של שלושה שופטים ואשר להם סמכויות שונות בהקשר לעתירות אלה,

לרבות הרשות להיחשף למידע חסוי וקבלת פרטים מגורמים מטעם היועמ"ש שלא בנוכחות העותר האסיר ועורך דינו.

על החלטה זו ניתן לערער אך ורק ברשות, משמע אין ערעור בזכות לאחר הערעור לבית המשפט המחוזי.

ככל וניתנה רשות ערעור, זה יוגש לבית המשפט העליון.

חשוב לדעת כי לאחר החלטה של ועדת השחרורים, לאפשר שחרור אסיר למשך "שליש",

ניתן לעכב את השחרור למשך 7 ימים, ככלל והיועמ"ש מודיע לוועדה כי הוא מעוניין או שוקל להגיש עתירה כנגד ההחלטה.

קיימים ארגונים שונים שיש ביכולתם לסייע לאסירים   ביניהם ניתן למנות בין היתר:

האגודה לזכויות האזרח בישראל (טלפונים: 073-7050752, 03-5608185)

המשקם (טלפון: 03-6367555)

אל סם (טל': 1599595909)

מוסדות לטיפול בנפגעי סמים (טל': 04-8619152)

פרח – תכנית לאומית להשפעה חברתית (טל': 1-599-550-500)

מכורים אנונימיים (טל': 050-5947837)

האפשרות לשחרור מוקדם היא מציאותית וברת סיכוי.

מדובר בעניין תלוי נסיבות, וניתן למצוא תכניות שמאפשרות שיקום אפקטיבי לשילוב מחודש בחיים שמחוץ לכלא.

לאתר הרשות לשיקום האסיר –

https://www.pra.co.il/

על רקע התפרצות נגיף הקורונה ובשל הנסיבות הייחודיות והקשות שנוצרו:

הותקנו תקנות שעת חירום בנוגע לדיוני ועדות שחרורים המרחיבות בין היתר את סמכות יושב ראש הוועדה לדון בדן יחיד,

הורחבה האפשרות לדחות דיונים,

ניתנה האפשרות לוועדה לקיים דיון שלא בנוכחות האסיר ובאמצעות אמצעי טכנולוגי המאפשר לו להקשיב לוועדה בהשתתפות מרחוק,

קיום דיון בכתב בלבד ככל ויש הסכמה של הצדדים לכך ועוד.

ככל ויש לך שאלות נוספות לגבי עתירות אסירים  אתה מוזמן ליצור עמי קשר ואשמח לענות.

לקריאת מאמרים נוספים שלי באתר מהדריניוז 

לסרטונים בערוץ היוטיוב –

https://www.youtube.com/feed/my_videos

סמנו לייק בעמוד הפייסבוק של עורך דין פלילי איילון בירנבוים והישארו מעודכנים.

עורך דין פלילי זה א.ב

 

 

תביעות למשרד הבטחון להכרה בנכות בשירות הצבאי

תביעה למשרד הבטחון

מתי אפשר להגיש תביעה למשרד הבטחון להכרה בנכות ?

תביעה למשרד הבטחון בגין נכות מתחילה בהבנת החקיקה – מסגרת החוק בנושא התביעות להכרה בנכות עקב  ובמהלך השירות הצבאי הינו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט 1959.החוק קובע כי מי שהפך לנכה במהלך ועקב שירות צבאי במשטרה, שב"ס וכד' יכול להגיש תביעה להכרה וזכאות בתגמול למשרד הבטחון.

קיימים מקרים בהם לא ניתן להגיש את התביעה למשרד הבטחון ויש צורך בהגשתה לביטוח לאומי.

חשוב לדעת כי לא ניתן להגיש כפל תביעות גם למשרד הבטחון וגם לביטוח לאומי,

ובמקרים בהם ניתן להגיש תביעה לשני הגופים צריך לבחור בגוף אחד אליו מעוניין הנפגע להגיש את תביעתו להכרה בנכות,

שכן לא ניתן לתבוע פעמיים.

תביעה למשרד הבטחון – קיימים מספר תנאים שיש למלא על מנת ולהיות זכאי לתשלומים בגין נכות ולהכרה בנכות:

מדובר בתנאים מצטברים שצריכים להתקיים בוודאות :

תנאי ראשון:

הפציעה או הנכות שנגרמה צריכה להיגרם במהלך ובעקבות השירות.

על מנת שתביעה שלכם תתקבל עליכם לענות על שאלה בסיסית – האם הפציעה אירעה בזמן הצבא והאם הפציעה אירעה עקב הצבא ? 

ככל והתשובה לשאלה זו הינה חיובית אזי תחצו תנאי נוסף כך שתוכלו להגיש תביעה בעלת סיכויי הצלחה.

תנאי שני:

תנאי נוסף טריוויאלי ובסיסי ככל שישמע (והוא אינו כזה) הינו קיומה של נכות.

הגדרת הנכות הינה מגבלה תפקודית (רפואית ו/או נפשית).

על כן כל פציעה, שלא הותירה נכות כגון מגבלה בתנועה, לא תהווה עילת תביעה להכרה בנכות, גם אם וכאשר נוצר סבל.

כאב כשלעצמו אינו מהווה נכות. גם בקשה להכרה בצלקת כנכות לדוגמא  תלוי בגורמים ומשתנים שונים ועל כן קיים צורך בהתייעצות משפטית ורפואית בכל מקרה לגופו.

תנאי שלישי:

את התביעה ניתן להגיש במהלך 3 השנים מיום השחרור מהשירות הצבאי למעט מספר חריגים מצומצם (לדוגמא: פוסט טראומה).

קיימים מספר חריגים המאפשרים הגשת תביעה גם כשאין כיסוי של כל הקריטריונים הדרושים.

דוגמאות:

א. חייל שנפצע פציעה שהותירה נכות בעת חופשה (לא בעקבות השירות הצבאי),

תאפשר הגשת תביעה למשרד הביטחון ככל ושיעור הנכות הפוטנציאלי עומד על מעל 20 אחוזים.

ב. דוגמא נוספת להכרה ללא עמידה בקריטריונים הינה הכרה בנכות בנסיבות של 'לפנים משורת הדין',

אשר בעיקר נותנת מענה למצבים של מחלה קשה המביאה לשחרור מהצבא.

במקרים כאלה משרד הביטחון יכיר בנכות, לתקופה מסוימת (לפנים משורת הדין),

וזאת כחלק מהצורך של החייל בקבלת מענה מיידי לצרכיו.

תביעה למשרד הבטחון – אופן הטיפול במסגרת משרדנו:

מאחר וכל מקרה הינו שונה ובעל גורמים משתנים ומורכבים,

יש צורך בקיום של יעוץ אישי על מנת ולבדוק את הרלוונטיות של המקרה הפרטי אל מול הקריטריונים הדרושים לזכאות לקצבה.

1. במהלך ייצוג משרדי נקבל תמונה בהירה באשר לסוגיות הקשורות במקרה שלך          ולעמידה בקריטריונים.

2. הייצוג המשפטי יינתן עד לסיום ההליך.

3. נדאג להקפיד על מיצוי כל הזכויות שלך מול הגורמים בכל הקשור לתגמולים המגיעים לך.

4. נאסוף יחד איתכם את כל המסמכים הדרושים לצורך הגשת תביעה מוצלחת – טופס תביעה, תצהיר מאומת, דו״ח פציעה מהצבא, עדים לאירוע הפציעה ככל ויש, נדאג להשיג את התיק הרפואי הצבאי שלכם, נפעל יחד עמכם לאיסוף מסמכים רפואיים אודות טיפולים וחוות דעת מומחה, נבקש מכם במקרים מסוימים גם להביא את התיק הרפואי שלכם מקופת החולים באזרחות בכל הקשור לתקופה שטרם גיוסכם לצבא.

בנוסף, נאסוף אישור נסיבות השירות ממפקד שלכם בזמן השירות הצבאי ומסמכים נוספים שיאפשרו איסוף יעיל של כל הדרוש להגשת תביעה מוצלחת שתמצה את הזכויות שלכם.

5.  נבצע הכנה מתאימה ויסודית יחד עמך הלכה למעשה לפני קיום הוועדה.

נייצג ונטען בשמך את כל הטענות הרלבנטיות לצורך מיצוי זכויותיך בוועדה הרפואית.

6.  נקיים בדיקות והתייעצויות עם מומחי רפואה רלבנטיים למקרה שלך.

7.  לא ניקח לטיפול פנייה, ככל ונגיע למסקנה לאחר ניתוח משפטי ראשוני כי אין בה סיכוי לקבל הכרה על ידי משרד הבטחון.

קיימים תיקים שיגיעו באופן ישיר לקביעה של הוועדה באשר לקיומה של נכות ואחוזי הנכות וקיימים תיקים בהם יש צורך לבדיקה מעמיקה יותר אשר יופנו לחוות דעת של מומחה בטרם החלטת הוועדה, כל מקרה לגופו.

ישנן מורכבויות רבות כאשר כל תביעה הנה עולם ומלואו בעלת נסיבות קונקרטיות היחודיות רק לה.

קבלת ליווי משפטי במסגרת תביעה להכרה בנכות אל מול משרד הבטחון הנה חשובה מאין כמותה.

  סוף דבר

הכרה בנכות מאת משרד הבטחון היא תביעה משפטית הדורשת מודעות והבנת  מרכיבים רבים.

תנאי הסף, נדרשים להוכחה במסגרת ההליך ולשם כך מתבקשת עבודת הכנה משפטית יסודית.

במציאות המורכבת חשוב להיוועץ בעורך דין המתמצא בתחום ובעת הצורך להיעזר בו להגשת התביעה ולצורך ייצוג אמין ומקיף שיביא למיצוי הזכויות עד תומן בהליך.

עורך דין איילון בירנבוים מייצג בהצלחה גורמים ולקוחות  הזקוקים לעורך דין צבאי בתחום זה של הגשת תביעות להכרה בנכות למשרד הבטחון.

צרו קשר ליעוץ ראשוני ללא התחייבות ומובטח לכם ייצוג משפטי מקצועי מוצלח ואנושי.

סמנו לייק בדף הפייסבוק של עו״ד איילון בירנבוים וקבלו עידכונים. 

דיני צבא זה א.ב

קובלנה פלילית בגין לשון הרע

קובלנה פלילית

קובלנה פלילית בלשון הרע הינה קובלנה המוגשת יותר ויותר וזאת בין היתר על רקע האפשרות להפיץ אמרות ודברים הנאמרים על ידי פלוני אודות אלמוני ביתר קלות מכפי שהיה ניתן בעבר.

קובלנה פלילית בלשון הרע הינו נושא התופס תאוצה באולמות המשפט.

הרשתות החברתיות כמו גם זמינות רשת האינטרנט לצורך הפצת תכנים מסוגים שונים הביאה לכדי הצורך לעשות שימוש גובר בכלי הקובלנה הפלילית בגין אמירת לשון הרע,

זאת גם בשל אזלת היד בטיפול המשטרה בתלונות המתקבלות בנושא זה,

ואשר רק לעיתים נדירות אם בכלל מטופלות במישור הפלילי וזוכות להגשה של כתב אישום.

על מנת להבין את מהות קובלנה פלילית בלשון הרע יש צורך בהבנה מהי קובלנה פלילית באופן כללי בטרם העיסוק בקובלנה ספציפית זו –

ההבדל בין הליך פלילי "רגיל" וקובלנה פלילית

אז מה ההבדל בין קובלנה פלילית להליך פלילי ?

ההליך הפלילי ברובם המכריע של המקרים מנוהל ומתקיים כאשר הגורם המאשים או התובע מגיע מטעם המדינה.

גוף תובע מטעם המדינה יכול  להיות הפרקליטות, התביעה המשטרתית, תובע מטעם עירייה, תביעות תעבורה ועוד.

יחד עם זאת קיימים מקרים בהם החוק מאפשר לאזרח פרטי לנהל הליך פלילי  כנגד אדם אחר,

הליך זה נקרא קובלנה פלילית.

סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר להגיש קובלנה פלילית ברשימה של עבירות הנחשבות לפליליות ואשר מצויות בתוספת השנייה לחוק (הכוללת את עבירת לשון הרע).

קובלנה פלילית מוגבלת לעבירות מסוימות הנחשבות לחמורות פחות.

לקריאה מפורטת אודות הליך זה בו האזרח הפרטי הוא שמשמש בתור המאשים

ניתן לקרוא במאמר אחר במסגרת אתר זה הקרוי הקובלנה הפלילית.

במסגרת המובא כאן, אתמקד במקרה פרטני של הגשת קובלנה פלילית פרטית על ידי אזרח בגין פרסום של לשון הרע,

ומה ההבדלים בין תביעה אזרחית בגין הפרת איסור לשון הרע וקובלנה פלילית באותו נושא.

קובלנה פלילית – מה ההשלכות של הרשעה בסוף ההליך ?

ההשלכות של הרשעה בקובלנה פלילית זהות  להשלכות שיש להליך פלילי המנוהל על ידי גוף מטעם המדינה,

הן לעניין העונש והן בנושא הרישום הפלילי הנלווה להרשעה.

מאחר והמחוקק נותן כח כה רב עוצמה גם בידי האזרח הבודד,

החוק קובע גם את מגבלות הכח ואינו מאפשר בין היתר להגיש קובלנה בעבירות חמורות.

עבירת איסור לשון הרע אינה נחשבת לעבירה מהחמורות הקיימות ויחד עם זאת פוטנציאל הפגיעה שלה לטעמי הינו אחד הגבוהים,

כזה העלול להפוך את עולמו של אדם  ובמקרים מסוימים עלול להביאו לכלל מעשים קיצוניים.

לא בכדי ידוע על מקרים רבים בהם בני אדם לא יכלו  לעמוד בלחץ והבושה הכרוכים בפרסומים בעלי אופי מתנכל ונקמני, דבר שגרם להם במקרי קיצון אף להתאבד.

העונש המקסימלי בהיבט הפלילי בגין פרסום בניגוד לחוק איסור לשון הרע עומד על שנת מאסר אחת בלבד.

קובלנה פלילית בלשון הרע – כיצד מוכיחים אשמה ?

על מנת ולעמוד בנטל הראייתי הנדרש בפן הפלילי, יש להוכיח ברף גבוה יותר מזה הקיים בפן האזרחי כי הפרסום נועד לפגוע במושא הפרסום, באמצעות השפלה או ביזוי, ובקיצור נדרשת הוכחה של כוונת זדון ורצון  ליצור נזק.

המדובר ברף גבוה ואשר בגינו קובלנות רבות אינן צולחות את המבחן הראייתי,

שכן במקרים רבים לא ניתן ללמוד מהחומר שמובא בפני בית המשפט ומכלל הנסיבות את הכוונה לפגוע כאמור.

לעומת התביעה האזרחית בה מספיק שהאמירה או הפרסום הגיעו לאדם נוסף אחד בלבד מלבד הצדדים, במסגרת של קובלנה פלילית הרף המינימלי הינו שני אנשים נוספים לפחות מלבד הצדדים.

הרף הגבוה יותר נובע מעצם ההשלכה של הרשעה פלילית ואף האפשרות לריצוי עונש מאסר בנוסף לפיצוי שייפסק,

דבר הנתפס כסנקציה חמורה ואשר ראוי כי תיושם רק כשהדבר מוצדק באמת.

קובלנה פלילית ותביעה אזרחית – מדוע חשוב להגיש קובלנה או תביעה אזרחית בגין איסור לשון הרע באמצעות עורך דין ?

חשוב מאוד להשתמש בשירותיו של עורך דין מנוסה בניהול הליכים על חוק איסור לשון הרע, וזאת בשל מורכבות הנושא.

בנוסף, מדובר בחוק המגן על המפרסם במקרים מסוימים וזאת כשיש "אמת בפרסום" או "תום לב" ועוד.

עורך דין בקיא יסייע ללקוח שלו להביא בפני בית המשפט את הראיות המתאימות,

על מנת ולהוכיח את הכוונה הנדרשת בקובלנה פלילית ולעמוד ברף הדרוש לקבלת פיצוי בהליך אזרחי.

עורך דין בעל רקע בייצוג משפטי בתביעות לשון הרע יגדיל באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה במשפט אם כמייצג התובע ואם כמייצג הנתבע.

למשרדי נסיון רב הן בייצוג תובעים והן בהגנה על נתבעים בהליכי קובלנה פלילית והן במסגרת של תביעה אזרחית בגין איסור לשון הרע.

ככל ויש לך שאלות נוספות בנושא זה אשמח לענות לך באופן פרטני ואישי.

סמנו לייק בדף הפייסבוק של עורך דין פלילי איילון בירנבוים והישארו מעודכנים –

https://www.facebook.com/ayalonlaw.co.il/

עורך דין פלילי זה א.ב

 

ההליך הפלילי

ההליך הפלילי

ההליך הפלילי

ההליך הפלילי נפתח בחקירת משטרה, אם כתוצאה מהגשת תלונה במשטרה ואם כתוצאה מפתיחה יזומה בחקירה על רקע גילוי ביצועה של עבירה (לדוגמא גילוי של גופה בזירת אירוע).

מה שייקבע באם יוגש כתב אישום כנגד חשוד הנם שני פרמטרים עיקריים:

  1. קיומן של ראיות קבילות על פי דיני הראיות שיכולות להביא בסיכוי סביר להרשעה.
  2. אינטרס ציבורי שמצדיק הגשת כתב אישום.

להמשך קריאה

מעצר לצרכי חקירה: מידע שכל חשוד בביצוע עבירה צריך להכיר

מעצר ימים –

"כדי להותיר חשוד במעצר לצרכי חקירה,

היחידה החוקרת נדרשת לעמוד ברף הראייתי של "חשד סביר" בלבד,

כאשר לסנגור אין גישה לחומר החקירה.

כיצד סנגור מיומן יכול להביא לשחרור העצור כבר בשלב זה?"

עורך דין פלילי זה א.ב

חקירה פלילית: עשר הטעויות שיגרמו לך לשבת בכלא

חקירה פלילית – מה לא לעשות :

"טרם פגשתי בנאשמים שרוצים לבלות "חופשת הכל כלול" בבית הסוהר,

אבל אם יש כאלה אספתי עבורם מספר טיפים להתנהלות בחקירה הפלילית שלהם,

שתאפשר כניסה מהירה למאסר."

עורך דין פלילי זה א.ב

הודעה על מתן שירות משפטי בהתנדבות

הודעה על מתן שירות משפטי בהתנדבות

שכר מצווה – במסגרת מתווה מיוחד במתן חנינה ליוצאי אתיופיה

הודעה על מתן שירות משפטי בהתנדבות

במסגרת פרויקט שכר מצווה מטעם לשכת עורכי הדין  משרדי הצטרף למשימה החשובה במתן שירותים משפטיים של הגשת בקשות חנינה למחיקת רישום פלילי,  ללא עלות,

ליוצאי אתיופיה שנשפטו בעבר בגין עבירות של הפרת הסדר הציבורי, והורשעו מבלי שהוטל עונש מאסר בפועל.

המדובר בפעילות שכר מצווה (פרו בונו) –  כחלק ממתווה עליו הוחלט לקראת סוף שנת 2018,

על ידי כבוד נשיא המדינה ראובן ריבלין ושרת המשפטים דאז איילת שקד,

בעקבות כתיבת דו"ח למיגור הגזענות בראשות מנכ"לית משרד המשפטים באותה עת הגב' אמי פלמור.

מהדו"ח עולה כי קיים יחס מפלה וגילויים של גזענות מוסדית כלפי יוצאי אתיופיה.

בין היתר עולים מהדו"ח ממצאים חמורים לגבי כמות התיקים הפליליים וכתבי אישום נגד בני מוצא זה,

שהינו גבוהה באופן משמעותי ביחס למגזרים אחרים באוכלוסייה בישראל.

תיקי חקירה רבים נפתחו על רקע של בקשות להזדהות ואשר הפכו לאירוע אלים מבלי שהיה בכך צורך–

המדובר בפעולות "שיטור יתר" שהפך רבים מיוצאי אתיופיה לכאלה הנושאים רישום פלילי ותו עבריין.

המתווה נוצר כחלק מהרצון לאחות את הקרעים ולו גם חלקית בין רשויות האכיפה והמשפט לבין מגזר זה בציבור הסובל מגזענות מוכחת.

במסגרת המתווה הוחלט כי יוצאי אתיופיה שנשפטו בעבר בגין עבירות של הפרת הסדר הציבורי כגון:

הפרעה לעובד ציבור, העלבת עובד ציבור, התפרעות והתקהלות אסורה ואשר לא הוטל בגזר הדין עונש מאסר בפועל, יוכלו להגיש בקשת חנינה למחיקת הרישום הפלילי (הן לעניין ההתיישנות והן לנושא המחיקה) שתשקל בחיוב על ידי נשיא המדינה.

כך נכתב במסגרת ההחלטה על המתווה:

" מתוך רצון להשלים תהליך של תיקון ואיחוי קרעים,

כמו גם חיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה ובין רשויות האכיפה והמשפט,

ולרגל חג הסיגד, קוראים….לקטינים וצעירים יוצאי אתיופיה, שנשפטו בעבר בגין עבירות של הפרת הסדר הציבורי (כגון עבירות של העלבת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור, התקהלות אסורה והתפרעות),

ולא הוטל בגינן עונש של מאסר בפועל, להגיש בקשות למחיקת רישום פלילי.

הבקשות תישקלנה בחיוב, מתוך אמונה בתרומה הגדולה של צעירים אלו לחברה הישראלית כולה."

במסגרת המתווה ופעילות המשרד במסגרת שכר מצווה אני מזמין יוצאי אתיופיה העונים על הקריטריונים ליצור קשר עם משרדי,

כחלק מאמונה אמיתית בחשיבות של תרומה לקהילה ולחברה,

ולקבל את השירות של הגשת בקשת חנינה למחיקת רישומים פליליים וזאת ללא עלות.

אנא אפשרו לי להרוויח "שכר מצווה", צרו עמי קשר כך שאוכל לשרת אתכם,

ולפעול על מנת ולמחוק רישומים פליליים אלה,

להסיר חסמים הקיימים בתעסוקה ובתחומים נוספים בחיי היומיום,

למען ריפוי הקרעים שלצערנו החברה בישראל "הרוויחה ביושר".

עורך דין פלילי זה א.ב

לקריאת חומר נוסף באתר בנושא מחיקת רישום פלילי

עשו לי לייק בפייסבוק וקבלו עידכונים גם בנושא פעילות התנדבותית, שכר מצווה ועוד.

אי הרשעה

אי הרשעה

אי הרשעה

אי הרשעה או חוסר הרשעה – מאמר

  • מהי אי הרשעה?
  • באילו תנאים יעתר בית המשפט לבקשה לא להרשיע?
  • מה המשמעות של אי הרשעה?

במאמר זה אנסה לענות על השאלות לעיל.

מהי אי הרשעה?

במסגרת ההליך הפלילי מוגש כתב אישום כנגד נאשם אחד או יותר.

ככל ובית המשפט במסגרת הבירור שהוא עורך מגיע למסקנה כי הנאשם ביצע את העבירה או העבירות המיוחסות לו, הכלל הוא כי יש להרשיעו במיוחס לו.

משמעות ההחלטה להרשיע את הנאשם בביצוע עבירה הינה כי לתיק בו נשפט יתלווה רישום פלילי שיגביל את צעדיו, למשך שנים רבות לאחר המשפט.

בנוסף להרשעה יגזור בית המשפט על הנאשם עונש וזאת בהתאם לקריטריונים והטיעונים לעונש שיובאו בפניו.

אם כן, ברירת המחדל הינה הרשעה.

לכל כלל קיים חריג, כאשר החריג לכלל הינה אי הרשעה.

משמע, לבית המשפט קיים שיקול הדעת שלא להרשיע אדם בעבירה למרות שהוא מגיע למסקנה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו.

היכולת של בית המשפט להימנע מהרשעה קבועה בסעיף 192א' לחוק סדר הדין הפלילי ובסעיף 71א(ב) לחוק העונשין.

מתי בית המשפט יחליט להימנע מהרשעה?

ההלכה המנחה המפרשת את סעיף החוק, בסוגייה מתי ניתן שלא להרשיע אדם על אף שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה הינה הלכה הקרויה "הלכת כתב".

מדובר בפסק דין של בית המשפט העליון, הליך ע"פ 2083/96 תמר כתב נגד מדינת ישראל,

הקובע את הקווים המנחים כיצד יש לבחון את שאלת אי ההרשעה ומתי יכולים בתי המשפט להימנע מהרשעה.

הימנעות מהרשעה אפשרית אם מתקיימים שני תנאים:

  1. ההרשעה תפגע באופן חמור בשיקום של הנאשם
  2. נבחנת סוג העבירה ובאם ניתן בנסיבות הספציפיות לוותר על ההרשעה מבלי שייפגעו שיקולים נוספים הקשורים בין היתר לאינטרס הציבורי והצורך בענישה מרתיעה.

המשנה לנשיא כבוד השופט ש.לוין קבע שם בין היתר כך:

"השאלה אימתי ובאלו נסיבות רשאי בית המשפט לחייב נאשם בשירות לתועלת הציבור ללא הרשעה אינה יכולה להיות מוכרעת לפי שיקולים הרמטיים.

עם זאת רשאי בית המשפט לקבוע קווים מנחים (Guide lines), שבלי להיות ממצים, יש בהם כדי להדריך את בתי המשפט בענין זה.

שיקולים אלה הם שיקולים של שיקום מחד ושיקולים של אינטרס הציבור מאידך.

הזמנו את גב' פלאי, ראש שירות המבחן לטעון לפנינו;

גב' פלאי הציגה לפנינו את שיקולי השירות להמליץ על שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה, שהם בעיקרם שיקולי שיקום:

א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם?

ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה?

ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד;

ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים;

ה) הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות;

ו) האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?

ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות לביצועה? האם הוא מתחרט עליה?

ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם?

ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם.

שיקולים אלה, מבלי שיהיו ממצים, מקובלים עלי, כאחד הגורמים שיש להביאם בחשבון בהחלטה בדבר תוצאות ההרשעה.

מנגד, קיימים גם שיקולים שבאינטרס הציבור ששמים את הדגש על חומרת העבירה ונסיבותיה (גורם שגם שירות המבחן אינו מתעלם ממנו) ועל האפקט הציבורי של ההרשעה.

הכלל הוא שיש להרשיע נאשם שעבר עבירה,

ומי שטוען את ההיפך שומה עליו לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיוידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי".

מהו נזק קונקרטי?

הקו המנחה העיקרי הינה שאלת "הנזק הקונקרטי" שייגרם לנאשם ככל ויורשע.

הנזק הקונקרטי הקלאסי הינה פגיעה במשלח יד או מקור פרנסה.

ואולם, הנזק העלול להיגרם לנאשם אינו מוגבל אך ורק לנושא התעסוקתי וייתכנו נזקים נוספים שיצדיקו הימנעות מהרשעה כגון:

הצורך בכניסה למדינה זרה,

קבלת רישיון תעסוקתי אחרי לימודים (רישיון לאוטובוס, מונית, עריכת דין וכד'),

הפגיעה בדימוי העצמי המתלווה להרשעה ועוד. 

עם זאת, הדברים לא נבחנים דרך עדשה צרה,

כי אם אל מול אינטרסים אחרים, כגון חומרת העבירה והאינטרס הציבורי.

ככל שידו של הנזק הקונקרטי על העליונה כך ייטה בית המשפט לחרוג מן הכלל ויאפשר אי הרשעה.

כיום, שנים רבות לאחר כתיבת "הלכת כתב" ניתן לראות כי התבנית של בחינת ה"נזק הקונקרטי" נסדקת,

וניתן למצוא הליכים בהם בית המשפט נמנע מהרשעה למרות היעדרו של נזק מובהק כזה, וזאת משיקולים גמישים יותר. 

ואולם, עדיין נקודת המוצא ככל ובית המשפט מוצא כי נאשם ביצע את המיוחס לו הינה להרשיע.

שיקולי השיקום שיש להציג על מנת להימנע מהרשעה הינם שיקולים כבדים, אמיתיים ואשר מצדיקים באופן ממשי את אי ההרשעה.

חשיבות שירות המבחן בשאלת אי ההרשעה

לשם כך, ולצורך בדיקת הסוגיה באם מתקיים "נזק קונקרטי" לנאשם, בית המשפט מרבה לעשות שימוש בשירות המבחן שעורך תסקיר בשאלת אי ההרשעה.

שירות המבחן בודק את ההיסטוריה והנתונים של הנאשם הספציפי, לאחר שזה ערך הכנה מתאימה עם עורך דינו.

ככל ושירות המבחן מתרשם כי יש מקום להימנע מהרשעה ימליץ על כך לבית המשפט. 

המלצת שירות המבחן הינה המלצה קריטית לשאלת ההרשעה, ונדרשת הכנה ומוכנות מצד הנאשם למפגש עם קצין המבחן שאמון על קבלת הנתונים וכתיבת ההמלצה או הימנעות מהמלצה.

העדרה של המלצה משירות המבחן תהפוך את עבודתו של הסנגור לקשה מאוד בשאלת אי ההרשעה,

ועל כן לא ניתן להפריז בחשיבות שבהבאת מלוא הנתונים באופן ברור ומשכנע בפני קצינת המבחן לאחר הכנה וליווי נכון של עורך דין פלילי בקיא.

מעבר לכך, בעזרת סנגור מיומן יכול נאשם לפעול גם באפיקים שיקומיים פרטיים על מנת שיוכל להביא נתונים מעודדים המראים על דרך שיקומית בפני בית המשפט, בעת גזירת הדין, כאלה שיאפשרו לשקול שאלות בדבר סיום ההליך באי הרשעה.

חשיבות הרישום הפלילי 

נתון חשוב נוסף, הינה שאלת ההרשעות הקודמות של הנאשם.

ככל שיש לנאשם עבר פלילי מכביד יותר כך יורדים הסיכויים לסיים הליך באי הרשעה, לכן רישום פלילי נקי הינה אבן דרך טובה בהגדלת הסיכוי בעניין זה. 

רישום פלילי קודם יחיד וזניח עלול להקשות את המשימה בהחלטה על אי הרשעה אולם ככל והמלצת שירות המבחן היא חיובית ניתן יהיה להתגבר על אבן הנגף של רישום פלילי שולי קודם. 

מה המשמעות של אי הרשעה?

ראשית לאי הרשעה לא מתלווה רישום פלילי במובן הקלאסי של המילה, שכן במקום המתנה של 17 שנים עד למחיקה, באי הרשעה הרישום בגין ההליך הפלילי נמחק כעבור 5 שנים בלבד. 

ככל ו-5 שנים היא תקופה ארוכה מדי עבור הנאשם, ניתן לפנות בבקשת חנינה למחיקת אי ההרשעה לנשיא המדינה גם במקרה כזה.

שנית, ככל והאדם שעמד לדין וסיים את ההליך באי הרשעה, נשאל אודות קיומה של הרשעה קודמת קיימת לו הזכות למסור כי אין לו כזאת. 

קיימים גופים רבים הזכאים לקבל בהסכמת האדם שעמד לדין (כמו מדינה זרה כשמתקבלת בקשה לקבלת ויזה או אשרת כניסה) את גליון ההרשעות שלו,

ואולם אלה לא יקבלו מידע אודות הליך אי ההרשעה,

ולמעט מספר גופים מעטים לרובם אין את הרשות לראות את הפרטים אודות ההליך בו עמד האדם לדין.

 הגופים להם יש את הרשות להתוודע להליך אי ההרשעה הם בעיקרם כאלה הקשורים בכוחות הבטחון, מערכות השפיטה והאכיפה במדינה. 

מי שלא מורשע לא נענש?

אי הרשעה אין פירושה היעדר ענישה.

אמנם אדם שההליך בעניינו מסתיים ללא הרשעה לא ירצה עונש מאסר

ואולם בית המשפט רשאי לגזור עליו עבודות שירות למען הציבור (של"צ), תשלום פיצוי וקנס, חתימה על התחייבות, להעמידו בצו מבחן (בהתאם לפקודת המבחן נוסח חדש) ועוד.

הערך אותו בא למלא כלי חשוב זה המצוי בידי בית המשפט הוא ערך שיקומי.

לאפשר לנאשם להמשיך בחייו ללא זעזועים גדולים וכבדים, לאפשר לו לשקם את חייו,

ולהימנע מסנקציית ההרשעה שלא פעם אינה פרופורציונאלית ביחס לאינטרס הציבורי בהתחשב בחומרת העבירה שבוצעה.

חשיבות השימוש בעורך דין פלילי על מנת לבחון את האפשרות לסיים הליך באי הרשעה

לא ניתן להפריז בחשיבות השימוש בעורך דין בקיא בתחום הפלילי מצדם של חשודים ונאשמים בפליליים.

החוק מקנה כלים שונים בידיו של הסנגור הפלילי, על מנת ולנווט את הלקוח שלו בתוך המים המשפטיים הסוערים.

 על מנת שגם אתם תוכלו להגיע לחוף מבטחים עליכם להפקיד את המושכות בידיו של עורך דין בקיא,

שיוכל לבחון את שאלת אי ההרשעה ולהכין עבורכם ליווי וטיעון מנצח תוך הקפדה על הפרטים הקטנים והקריטיים שיביאו להצלחה בהליך. 

אם יש לכם שאלות נוספות בשאלת אי ההרשעה אתם מוזמנים ליצור עמי קשר ראשוני ואשמח לענות על שאלותיכם.

סמנו לייק בפייסבוק של עורך דין פלילי וקבלו עידכונים

עורך דין פלילי זה א.ב

מה זה משפט זוטא?

מה זה משפט זוטא?

מה זה משפט זוטא?

משפט זוטא – מה זה ?

משפט זוטא

זכויותיו של הנאשם בהליך הפלילי נגזרות, רובן ככולן, מהזכות הבסיסית לחירות.

ההליך הפלילי נועד להבטיח כי הפגיעה בחירויות האדם תעשה, באופן מדוד, ורק באותם מקרים שבהם הפגיעה בכבוד הינה מידתית, בהתאם לדרישות פיסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

זוטא בשפה הארמית משמעו קטן, משפט זוטא הינו משפט קטן בתוך ה"משפט הגדול" שהינו ההליך העיקרי המברר אשמתו של נאשם בפלילים.

להמשך קריאה

צו למניעת הטרדה מאיימת

צו למניעת הטרדה מאיימת

צו למניעת הטרדה מאיימת

צו למניעת הטרדה מאיימת או צו נגד הטרדה, ניתן מכח החוק למניעת הטרדה מאיימת שנחקק במהלך שנת 2001,

כחלק ממערך של צווי הגנה העומדים לרשות האזרח וזאת על מנת ולהגן מפני איומים והטרדות הפוגעות בגוף, בפרטיות ובאורח החיים התקין,

להמשך קריאה

חייגו עכשיו