עבירות זיוף

עבירת זיוף

עבירת זיוף – על עבודתו של עורך דין בעבירות אלה

עורך דין פלילי המתמחה בתחום המורכב של עבירות זיוף.

בעבירה זו הקרויה עבירת זיוף נדרשת מעובר העבירה כוונה ומודעות להטעיית צד שלישי,

תוך הסתמכות על עובדה שקרית במסמך בעל משמעות משפטית.

ענישה בחוק

עבירות זיוף נכללות בפרקי חוק העונשין,

תחת הכתרת פגיעות ברכוש ובפירוט תחת הסעיף של עבירות סחיטה, מרמה ועושק.

המחוקק קבע שדינו של מזייף מסמך הינו עונש מאסר של שנה.

כאשר הזיוף נעשה מתוך כוונה להשיג באמצעות הזיוף מטרה אסורה.

כאשר העבירה מתקיימת בנסיבות שהמחוקק הגדיר אותן כמחמירות,

עונש המאסר הינו של חמש שנים.

הגשת מסמך מזויף

כפי שמסביר עורך דין פלילי עבירות זיוף, איילון בירנבוים,

על מנת להיות מואשם בעבירת הזיוף אין צורך להוכיח שהנאשם זייף בעצמו את המסמך.

החוק קבע שגם מי שהשתמש ביודעין במסמך שזויף בידי אחרים,

דינו כמי שזייף את המסמך בעצמו.

מדובר כאשר התבצע בפועל הגשה של המסמך המזויף.

במקרים מעין אלו, הפרקליטות נדרשת להוכיח את הכוונה הפלילית של הנאשם לשימוש שעשה במסמך המזויף.

עבירות זיוף בידי עובד ציבור

המחוקק ייחס חשיבות לעבירת זיוף שנעשתה בידי עובד ציבור.

זיוף מסמכים שעובד הציבור ממונה עליהם מתוקף תפקיד מוביל לעונש מאסר של שלוש שנים.

כאשר הזיוף נעשה בכוונה ובמטרה לקבל דבר עונש המאסר בחוק הוא של חמש שנים.

כאשר עובד הציבור קיבל דבר בפועל באמצעות המסמך המזויף,

  העונש הוא של שבע שנים מאסר.

בגלל הענישה החמורה והקשיים המשפטיים שמלווים את התחום,

כדאי בכל מקרה של חשד או חקירה משטרתית לפנות לייעוץ של עורך דין לעבירות זיוף המתמחה בתחום.

תחומים נוספים

בנוסף לעבודתו של עורך דין פלילי עבירות זיוף,

עורך דין פלילי עוסק בייצוג לקוחות בחדרי החקירות לפני ואחרי מעצר ובדיונים והליכים פלילים מגוונים,

בין היתר, עבריינות מין, סמים, נשק, רכוש, אלימות, אלימות במשפחה ועוד.

עורך דין  – מומחה לתחום

אם אתה מחפש עורך דין לעבירות זיוף,

כדאי לך להתייעץ עם עורך דין איילון בירנבוים.

הוא מומחה בתחומי המשפט הפלילי ובעל ניסיון בייצוג מגוון רחב של חשודים ונאשמים בתיקים פליליים שונים.

עורך דין איילון בירנבוים גאה בטיפול האישי והמסור שהוא מעניק  לכל לקוח

ובזמינות שלו לצרכי לקוחותיו בכל שעות היממה.

המשרד מתמחה במסגרת תפקידיו במגוון תחומים במשפט הפלילי

ובייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים בכל הערכאות.

לעוד הסברים אודות זיוף –

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%95%D7%A3

https://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3704-6581,00.html

ליצירת קשר עם עו"ד איילון בירנבוים –  https://ayalonlaw.co.il/%d7%a6%d7%a8%d7%95-%d7%a7%d7%a9%d7%a8/

עורך דין פלילי זה א.ב

עורך דין פלילי במרכז

על תחומי העיסוק של עורך דין פלילי במרכז

עורך דין פלילי במרכז עוסק בייצוג לקוחות בחדרי החקירות לפני ואחרי מעצר ובדיונים והליכים פלילים בבית המשפט. תחומי העיסוק של עורך דין פלילי במרכז מגוונים וכוללים בין היתר, עבריינות מין, סמים, נשק, רכוש, אלימות, אלימות במשפחה ועוד. יש חשיבות גדולה לבחירת עורך דין מקצועי ובעל ניסיון המומחה ספציפית בדין הפלילי, על מנת להתמודד מבחינה משפטית עם הטענות המועלות בחקירות המשטרה או בבית המשפט. מומחיותו של עורך הדין תבוא לידי ביטוי באיכות הטענות שהוא יעלה על מנת לסתור את הטענות של המשטרה והתביעה.

צווארון לבן ומניעת הטרדה

כדאי להיעזר בשירותי עורך דין פלילי מומלץ לייצוג בעבירות פליליות שנופלות תחת השם עבירות צווארון לבן. המורכבות של עבירות מסוג זה נוגעות לקיום היסוד הנפשי שבעבירה במהלך ביצוע העבירה. תחום נוסף שכדאי להיעזר עבורו בשירותי עורך דין פלילי מומלץ הוא במניעת הטרדות. בקשה עבור צו למניעת הטרדה מאיימת צריכה להיות מוגשת לבית משפט השלום בצירוף הנימוקים לבקשה והאסמכתאות הנדרשות. עוד טרם הגשת הבקשה לבית המשפט, כדאי להתייעץ עם עורך דין פלילי על מנת להבין אם בנסיבות הנוכחיות ובמצב הראיות שניתן יהיה להציג בפני בית המשפט, מהם הסיכויים להיענות של בית המשפט לבקשה ומתן צו למניעת הטרדה מאיימת בהתאם להגדרות בחוק.

צו זמני במעמד צד אחד עד לדיון נוסף

כאשר בית המשפט ייעתר לבקשה במעמד צד אחד, הצו יינתן לשבעה ימים בלבד. כלומר ניתן לקבל צו הטרדה מאיימת ללא נוכחות המטרידן באולם רק לשבוע. בית המשפט במהלך הדיון קובע דיון נוסף במעמד כל הצדדים. בדיון הנוסף ולאחר שמיעת טענותיהם של הצדדים השונים, השופט מוסמך להאריך את תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת לתקופה של 6 חודשים במידה והשתכנע בצדקת הבקשה.

עורך דין פלילי במרכז – מומחה לתחום

אם אתה מחפש עורך דין פלילי במרכז, כדאי לך להתייעץ עם עורך דין איילון בירנבוים. הוא מומחה בתחומי המשפט הפלילי ובעל ניסיון בייצוג מגוון רחב של חשודים ונאשמים בתיקים פליליים שונים. עורך דין איילון בירנבוים גאה בטיפול האישי והמסור שהוא מעניק  לכל לקוח ובזמינות שלו לצרכי לקוחותיו בכל שעות היממה. המשרד מתמחה במסגרת תפקידיו במגוון תחומים במשפט הפלילי ובייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים בכל הערכאות.

התמודדות עם הוצאת דיבה / לשון הרע זה א.ב

תביעות דיבה זה א.ב
Employees gossiping

משרדי מטפל בתביעות מורכבות הן מצד התובע/ת והן מצד הנתבע/ת בגין לשון הרע והוצאות דיבה.

כידוע, תביעות לשון הרע הינן תביעות מורכבות והשאלות המשפטיות העולות בכל תביעה מגוונות ומשתנות ממקרה למקרה.

במקרה שמובא במסגרת מאמר זה, המדובר בלשון הרע שבא לכדי ביטוי בהגשת תלונות של אשה כנגד הגרוש שלה,

הן ברווחה והן במשטרה בתקופה בה עמדו בפני תום נישואיהם והן לאחר מכן.

בנוסף מדובר בלשון הרע שלבש צורה במסרונים והודעות בפייסבוק של הבן כנגד אביו.

כל הטענות בגין רכיב "לשון הרע" של התביעה נדחו בערכאת הערעור וזאת בזכות הייצוג המסור שניתן על ידי משרדי בתיק זה.

אב הגיש תביעת לשון הרע כנגד גרושתו ובנו הבכור בגין הגשת תלונות שווא והפצת מסרונים, תביעה להפסקת מזונות,והסתה של האם של הילדים כנגדו.

התיק שהתברר בבית משפט לענייני משפחה בירושלים בייצוג אחר, הסתיים בכך שהאמא והבן חויבו בפסק הדין בתשלום פיצוי חסר תקדים בשל הוצאת דיבה והסתת הילדים כנגדו.

נפסק שהאמא הגישה מספר תלונות כזב למשטרה והסיתה נגד האב.

נפסק שהאם חייבת בפיצוי מפלצתי של 275,000 שח והבן חויב בפיצוי בגין לשון הרע כנגד האב אף הוא.

בנוסף נפסק שהאב יפסיק לשלם מזונות בהגיע הילדים לגיל 18.

בערעור שהוגש על ידי משרדי פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי יש לקבל את הערעור במובן זה שהמזונות ישובו לסדרם,

הפיצוי נגד הבן יבוטל, הערעור שכנגד שהוגש על ידי התובע להגדלת סכום הפיצוי כנגד הבן בוטל,

והפיצוי שנפסק כנגד האם הופחת באופן דרמטי לסכום של 100,000 שח בלבד.

כל הטענות בדבר הגשת תלונות כוזבות במשטרה לא התקבלו על ידי ערכאת הערעור

והתקבלה רק טענת האב בדבר הסתה של האם שהביאה לנתק שלו מהילדים, שגם בו קיים אשם תורם לא מבוטל מצד התובע.

מעבר לחסכון הכספי העצום אני במיוחד שמח שהצלחנו לשקם במעט את כבודם של האם ושלושת ילדיה.

קישור למאמר בפוסטה 

 

שימוש בקוקאין, ואחזקה שאינה לשימוש עצמי

Food vector created by vectorpocket - www.freepik.com
Snow vector created by upklyak - www.freepik.com קוקאין
קוקאין – שימוש בקוקאין

 

שימוש בקוקאין  / סחר קוקאין – אחזקה לשימוש עצמי ואחזקה שאינה לשימוש עצמי

עבירה של שימוש בסם מסוג קוקאין

סם הקוקאין נתפס ככזה שהשימוש בו ייחשב לחמור הרבה יותר מסוגי סם אחרים כמו הקנאביס לדוגמא.

על אף החומרה הרבה שבה נתפס השימוש בו אצל הרשויות,

המדובר בסם מאוד פופלארי ונפוץ באופן יחסי.

פקודת הסמים המסוכנים – סם הקוקאין

על פי החוק – פקודת הסמים המסוכנים, קובע כי צריכה אישית תקבע ככזו ככל והכמות שנתפסה אצל החשוד עומדת על עד 0.3 גרם של קוקאין ויותר.

הלכה למעשה המדובר בסם שנמכר לכל הפחות במנות של חצי גרם, ובאופן רגיל במנות של גרם אחד.

עובדה זו פירושה כי גם אדם שנתפס עם סם שנועד לשימוש עצמי,

יימצא עצמו בסבירות לא מבוטלת עם כתב אישום בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

ענישה הקבועה בחוק

המשמעות של הגדרת העבירה הוא עצום,

שכן הענישה בגין צריכה עצמית עומד על עד 3 שנות מאסר בעוד הענישה על החזקה שאינה לצריכה עצמית עומד על עד 20 שנות מאסר.

שלא כמו בסמים כמו הקנאביס והחשיש, כשמדובר בקוקאין הסיכויים כי יוגש כתב אישום הינו גבוה במיוחד.

מאחר וכך, הרי שבטרם חקירה אודות החזקת סם מסוג זה,

קיימת חשיבות יתרה באשר לגרסה שתמסר במסגרת התשאול,

ועל כן גם חשוב מאוד לקבל יעוץ של עורך דין פלילי בטרם יינתן מענה לשאלות החוקר.

נגזרות הסם

לקוקאין נגזרות נוספות הזוכה לשמות שונים כגון קראק וקריסטל.

המדובר בסמים דומים במהותם בעלי הליך ייצורשונה במקצת מהקוקאין הקלאסי. כל אלה מיוצרים ומופקים מצמח הקוקה.

על פי הידוע הגידול של צמח הקוקה בארץ לצרכי ייצור של סם הינו אפסי, ורובו מגיע מאיזורים כמו דרום אמריקה.

המדובר במה שמהווה כר להכנסה אדירה לעוסקים במסחר בסם זה,

לצד סיכונים להתפס ולהישלח לכלא לשנים ארוכות.

העובדה כי המדובר בסם שקשה יותר להשגה, הופך אותו גם לצד הליך הייצור שלו לכזה שמחירו יקר למשתמש, הצרכן הסופי.

כיצד ניתן להימנע מענישה מחמירה

הדרך הטובה והיחידה כמעט להמנע מענישה מחמירה,

היא בהצגת הליך שיקומי וגמילה מהסם המסוכן,

להראות שינוי באופן החשיבה וההתנהלות והכל על מנת שהמערכת המשפטית תוכל לאפשר את אותו שיקום ותתן אמון בנאשם.

חשוב לעשות שימוש בעורך דין מיומן שיוכל בהינתן הצורך ובאמצעות ראיות להפריך את החזקה של אחזקה שאינה לשימוש עצמי

ולהביא לכל היותר להרשעה או אי הרשעה בגין החזקה לשימוש עצמי, גם כשמדובר בכמות העולה על 0.3 גרם.

הקוקאין, הידוע גם כסם לעשירים מאפשר בשימוש  תחושה קצרת מועד של בטחון עצמי גבוה ואף מופרז,

התנהלות תזזיתית ומלאת אנרגיה,

ויש האומרים כי שימוש בקוקאין אף במהלך תקופה קצרה זו גם מחדד את יכולת קבלת ההחלטות ומייצר אשליה של יכולות גבוהות מעל הרגיל.

לאחר שהשפעת הסם מתפוגגת,

המדובר בתחושה של "נפילה" ושל קושי לתפקד,

דבר היוצר תלות אם נפשית ואם פיזית בהשפעה שהסם הקשה הזה נותן למשתמש בו.

בשל אותן השפעות ידועות, לא פעם נתפסים אנשים ידועים מתחומים שונים, כפי שאירע במקרה של יובל שם טוב (יובל המבולבל),

כאשר השימוש מעיד על צורך עמוק בתשומת לב וכיסוי על ריק או בעיה בחיים האישיים.

בשל כך, הגמילה מהסם אינה פשוטה וההליך השיקומי אינו פשוט למשתמש בסם, הנבחן בזכוכית מגדלת.

רשויות התביעה והמשטרה, אינם חסים על מי שנתפס עם סם הקוקאין ברשותו,

יבקשו מעצרים ארוכים ויוגשו כמובא כתבי אישום.

חשיבות השימוש בעורך דין פלילי בעבירות הקשורות בקוקאין

בשל כך, לא ניתן להפריז בחשיבות שבשימוש בשירותיו של עורך דין פלילי מומלץ ומנוסה כבר בשלב החקירה בחשד לעבירת שימוש בקוקאין ובטח בעבירה של סחר,

והכל מאחר וחשוב שהגרסה שתרשם תהיה תואמת את אסטרטגיית ההגנה,

אם וכאשר יוגש כתב אישום וגם לצורך האפשרות להביא לסיום הסאגה ללא כתב אישום.

אם נתפסתם עם סם הקוקאין או אחד מנגזרותיו,

ואתם זקוקים לעצה וייצוג אני מזמין אתכם להתקשר עמי בהקדם האפשרי.

סמנו לייק בדף הפייסבוק והשארו מעודכנים

עורך דין פלילי זה א.ב.

תביעת לשון הרע

Woman photo created by diana.grytsku - www.freepik.com
תביעת לשון הרע - הוצאת דיבה
ריבוי אמצעי התקשורת האלקטרונית מביאים עמם גם אמירות החשופות לתביעות על פי חוק איסור לשון הרע – התנאים להגשת תביעה.

תביעת לשון הרע

תביעת דיבה / תביעת לשון הרע – התנאים להגשתה

תביעת דיבה או תביעת לשון הרע: על מנת להגיש אותה צריכים להתקיים מספר תנאים הקבועים בחוק ובפסיקה,

ואשר ככל ואינם מתקיימים טוב יהיה שלא תוגש תביעה מלכתחילה.

מכאן החשיבות בליווי של עורך דין מקצועי בכל השלבים,

החל מבדיקת ההתיכנות וכלה בהגשת התביעה וניהולה הלכה למעשה.

כדי להגיש תביעה כזו הנפגע קרי התובע צריך להראות כי "לשון הרע",

שהינה אמרה משמיצה או ביזוי ו/או כתיבה של דברים שאינם נכונים אודותיו אכן אירעה בפועל.

התובע צריך להביא את הביטוי המדויק בו השתמש המעוול –

ולהראות כיצד האמירה או הכתיבה הובאה בפני לכל הפחות אדם אחד נוסף.

אין הגבלה על המדיה בה הובאה האמירה, זו יכולה להיות במסגרת של כתיבה בעיתון או ראיון באמצעי תקשורת אלקטרוני, שיחה בפרהסיה, ברשתות החברתיות, מכתב ועוד.

לאחרונה ועל פי הפסיקה גם שיתוף של פוסט משמיץ ייחשב למתן יד לאותו מעשה של לשון הרע,

ועל כן מי שמשתף פוסט המהווה לשון הרע עלול למצוא עצמו נתבע אף הוא.

לעומת זאת, לסמן לייק בפוסט קיים אינו נחשב ללשון הרע.

מומלץ מאוד לחשוב פעם ופעמיים בטרם החלטה לשתף פוסט שנרשם על ידי אדם אחר שכן המדובר במעשה שייחשב אף הוא כ"לשון הרע".

האם קיימת חובה להוכיח נזק במסגרת תביעת דיבה ?

תביעה אזרחית בלשון הרע יכולה להיות מוגשת גם מבלי שיהיה צורך להראות על הנזק שנגרם כתוצאה מאותה השמצה,

שכן על פי החוק לבית המשפט שיקול הדעת ליתן כיום פיצוי העומד על כ 75,000 ₪ גם מבלי שהובאו ראיות לנזק כזה.

ככל ונגרם נזק כבד בעקבות אותה השמצה נטענת,

הרי שיכול התובע להביא ראיות לנזקיו הרבים והכבדים וכך ייזכה בפיצוי נדיב וגדול יותר.

ההגנות להן נתבע יכול לטעון בתביעת לשון הרע

חשוב לדעת כי לנתבע בגין לשון הרע עומדות הגנות שונות היכולות לשמש אותו אל מול טענות התובע.

כך, וככל שהנתבע יכול להראות כי האמירות הנטענות כמשמיצות הן נכונות תעמוד לזכותו הגנת "אמת דיברתי".

פעמים רבות קיים קושי של ממש להוכיח כי האמירות אכן אמת הן ועל כן ולחילופין יכול הנתבע גם לטעון להגנת "תום הלב" המתקיימת בהינתן נסיבות משתנות.

מעבר לכך, כאשר אדם מביע את דעתו בנושא מסוים, הרי שעומדת לו הזכות לעשות זאת כל עוד הדברים אינם נאמרים כמתחזים להיות עובדה.

הדברים הללו נבחנים גם דרך עיני הציבור, האם האמירות הן כאלה המהוות דבר פרשנות ודעה, או עובדה מוגמרת.

החשיבות בפעולות למזעור הנזק של הנפגע

בנוסף, קיימת חשיבות לשאלה באם הנתבע שעשה את הפרסום נקט באמצעי כלשהו על מנת ולצמצם את הנזקים הנטענים של התובע –

פרסום התנצלות או תיקון הניסוח בתגובה לבקשה לעשות כן בהחלט יכולות פעמים רבות לפתור התיידנויות ארוכות בבית המשפט וליישב את ההדורים.

בית המשפט נותן את הדעת לאופן הפעולה של הנתבע עם הישלח מכתב מאת התובע בדבר טענותיו להוצאת דיבה כלפיו.

תביעת לשון הרע בגין הגשת תלונה במשטרה

כאשר מדובר בתביעה על פי חוק איסור לשון הרע  בגין הגשת תלונה במשטרה, המצב מעט מורכב יותר,

שכן קיים חשש רב בדבר "אפקט מצנן".

המדובר בדבר החשש בהיבט האינטרס הציבורי של מי שמעוניין להגיש תלונה, כי יחליט להימנע מלדווח אודות חשד לעבירות וזאת ככל ומגישי תלונות יהיו חשופים לתביעות דיבה.

על אף זאת, הדין מאפשר תביעה בעילת לשון הרע במידה ואכן יוכח זדון וידיעה כי התלונה הוגשה במשטרה בידיעה כי אינה נכונה.

לרוב, נדרש כי תביעה כזאת תוגש לאחר שתיק החקירה נסגר בעילה של "היעדר אשמה",

והדבר אף מתבקש לא פעם על ידי הערכאות השיפוטיות כאחד התנאים על מנת שהתביעה תתקבל.

כשתיק נסגר בעילת סגירה שאינה מנקה את החשוד מאשמה (העדר ראיות מספיקות או נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין), הרי שיהיה זה נטל כבד על הטוען ללשון הרע להראות כי אין שמץ של אמת בהגשת תלונה.

על מנת ולבדוק באם אכן קיימת עילה טובה להגיש תביעה בגין לשון הרע במקרה של הגשת תלונה,

הרי שלא יהיה זה מספיק להראות כי היא הוגשה מתוך רצון לנקום

(כפי שקורה לא פעם ולא פעמיים בין בני זוג המסתכסכים על רקע של הליך גירושין),

כי אם גם להראות שתוכן התלונה עצמה הינו כזה שאין בו כל אמת.

ככל ונאספות בתיק החקירה ראיות המחזקות את החשד שבשלו הוגשה תלונה,

הרי שהדבר אמור להפוך סיכויי תביעה כזו לקלושים, וזאת בשל האינטרס הציבורי להגן על האפשרות לדווח לרשויות אודות חשדות מסוגים שונים.

כדאי להתייעץ עם עורך דין בקיא בטרם החלטה על מהלך של תביעת דיבה,

וזאת לצורך הבנת המצב המשפטי לאשורו במקרה הספציפי.

בנוסף להליך אזרחי של תביעה על פי חוק איסור לשון הרע לקבלת פיצוי, ניתן גם להגיש קובלנה פלילית.

ככל ויש לכם שאלות נוספות בנושא הגשת תביעה או להתגונן מפני תביעה כזו, על פי חוק איסור לשון הרע, אתם מוזמנים ליצור עמי קשר.

סמנו לייק בדף הפייסבוק והישארו מעודכנים.

עורך דין זה א.ב.

 

 

תלונת שווא / תלונה שקרית – כיצד להתמודד

תלונת שווא

<a href='https://www.freepik.com/photos/business'>Business photo created by yanalya - www.freepik.com</a>הגשת תלונת שווא

מהי תלונת שווא / תלונה שקרית ?

תלונת שווא הינו מצב בו המתלונן או המתלוננת מוסרים דברים שלא היו ולא נבראו במסגרת תלונתם במשטרה,

דבר שמסבך אדם חף מפשע מתוך מניעים לא כשרים של הצד המתלונן.

מדוע הגשת תלונת שווא הינו מעשה חמור ?

המדובר בתופעה שאם בעבר הייתה שולית ואיזוטרית, כיום לא ניתן עוד להצביע עליה ככזו.

יותר ויותר אנו נחשפים לסיפורים ופרשיות של הגשת תלונה שקרית במשטרה,

כאשר נקודת המוצא של הגוף החוקר הינה בדרך כלל לכל הפחות כי יש לבדוק את התלונה, ולעיתים אף כשהחשוד במעצר.

המשטרה מניחה כי המדובר בחשוד שאינו משתף פעולה ומספר את האמת בעוד שהמתלונן / מתלוננת הינם קורבן לעבירה אמיתית.

במקרים קיצוניים יותר אף עלולות להתקבל הודיות שווא של חשוד שאינו חזק מספיק לעמוד על גרסתו האמיתית ומשתכנע למסור גרסה שמפלילה אותו מתוך מחשבה שהדבר יביא להפסקת הלחץ שהוא מצוי בו.

תלונה שקרית – מה ההשלכות ?

החומרה הגבוהה בהגשת תלונה שקרית למשטרה נובעת מהצורך בחשיפת אמת שהינה אחת ממטרות ההליך הפלילי.

מסירת אמירה כוזבת חותרת תחת מטרות אלה ועשויה להביא להרשעת חפים מפשע.

מעבר לכך, הדבר גורם לנזקים קשים למי שנאלץ להתמודד כחשוד בחקירה משטרתית ולעיתים כנאשם, על לא עוול בכפו.

על הנזקים הנפשיים והאישיים קשה לעמוד במסגרת זו ואולם ניתן להצביע על נזקים ממוניים רבים ואשר חלקם יצוין בהמשך.

על אף זאת הרשויות מהססות להגיש כתבי אישום כנגד מי שהתלונן תלונת שקר, וזאת בשל שיקולים שונים.

מדיניות רשויות התביעה והמשטרה לגבי תלונה שקרית

בהקשר זה יש לציין את הנחיה מספר 2.5 של פרקליט המדינה העוסקת בין היתר, במדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אימרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט.

ההנחיה שבעבר אסרה הגשת כתבי אישום כנגד מתלוננות המשקרות בעת הגשת תלונה,

כיום יוצרת איבחון בין עלילה לבין מסירת אמרה כוזבת או סותרת שאינה מגעת לכדי עלילה.

במקרה של עלילה ההנחיה מורה על העברת הנושא לחקירה.

עם זאת, כאשר המתלונן או המתלוננת מוסרים אמרה שקרית מתוך כוונה להטעות, מתבצע במקרה כזה "איזון אינטרסים" כאשר רק בהתקיים תנאים מסוימים יועבר הדבר לבדיקה.

כיצד ניתן לשכנע  לפתוח בחקירה כשקיימת כוונה להטעות את המשטרה ?

ככל שהנסיבות בהן ניתנה האמירה השקרית או הבדייה הן נסיבות המורות על נסיבות מחמירות יותר כך יגבר הסיכוי כי תתקיים בדיקה.

ככל שפוטנציאל הנזק למי שהתלוננו כנגדו גדול יותר, כך קיים סיכוי גבוה יותר שהתובע יאפשר העברת הנושא לחקירה.

עם זאת, אין לתלות תקוות באפשרות זאת יתר על המידה, שכן לא בכל מצב ולא בכל מקרה גילוי שתלונה הינה שקרית יוכל להביא לכדי הליך מלא, שבו המתלונן יאלץ לשלם בסנקציה על הבחירה לשקר מול הרשויות ולסבך אדם חף מפשע.

לצורך כך חשוב לעשות שימוש בעורך דין פלילי או כזה שהינו בקיא באופן בו ניתן לגרום לרשויות לפעול בכיוון הרצוי,

כך שתלונת שקר נבזית לא תאפשר למי שהגיש אותה להנות מפירותיו הבאושים של המעשה,

ואף לגרום לכך שהמתלונן או המתלוננת יישאו בתוצאות  המעשה החמור.

האם אפשר לתבוע תביעת דיבה בגין תלונת שקר על פי חוק איסור לשון הרע ?

חשוב לדעת כי תלונת שווא במשטרה וככל ויש ראיות להיותה כזו, על אף פסיקה קודמת שאינה מאפשרת זאת, מזכה את מי שנפגע גם לפיצוי בתביעת לשון הרע.

על מנת ולתבוע בלשון הרע צריך להמתין שהתלונה תסגר לאחר החקירה בעילה של חוסר אשמה, תנאי נוסף הינו שהתלונה הוגשה שלא בתום לב.

הבעייתיות הגדולה בתלונות שווא בעיקר בנושא של אלימות במשפחה, מתקיימת בתיקים של מילה כנגד מילה,

בהם האלמנט הראייתי מצומצם, כאשר תלונות אלה משמשות כטקטיקה לגרום נזק לבן או בת זוג בהליכי גירושין.

כאשר המשטרה מסרבת לקיים הליך חקירה בגין תלונת שווא שהוגשה,

פתוחה בפני הצד הנפגע להגיש גם קובלנה פלילית בגין לשון הרע וזאת בנוסף להליך האזרחי, כהליך חלופי לבירור טענותיו.

השימוש בתלונות שווא הינו מגונה, בעיקר בתיקי משפחה רבים בהם הדבר נעשה ככלי ניגוח.

החכמה והדבר החשוב הינה האפשרות להוכיח ולהביא ראיות כי מדובר בתלונת שווא, וכי אין המדובר בטענות בעלמא בדבר תלונה שקרית.

האינפלציה בתלונות בדויות הינה תוצאה של העדר אכיפה ואי נקיטת הליכים כלפי מתלונני שווא

ללא התערבות של עורך דין פלילי שילווה את הצד הנפגע הרשויות נמנעות בדרך כלל מניהול חקירות, קל וחומר הגשת כתבי אישום כלפי מי ששיקר מתוך מניע פסול.

מספר טיפים חשובים להתמודדות עם תלונת שווא

1. אל תחשבו עם הרגש אלא עם הראש – ככל ולא תעשו כן ישמש הדבר כר להגשת תלונות שווא נוספות כנגדכם

ואתם לא תפעלו על מנת ולאסוף ראיות בקור רוח להוכחת הזדון שנעשה לכם.

2. תקליטו !! – כל אינטראקציה או שיחה עם הצד השני המועד לסכנה,

כל שיחה גם עם צדדים שלישיים שמתווכים בין הצדדים כגון משפחה או חברים משותפים – חובה להקליט !

לפעמים נאמרים ומתגלים אוצרות שככל ולא תתעדו אותם לא תוכלו להוכיח אותם.

3. לא להילחץ ! ככל ותתנו ללחצים להכריע אתכם תפסידו את המערכה.

4. להשתמש בליווי של עורך דין מנוסה שינחה אתכם כיצד לפעול טקטית ומשפטית, שיוכל להכיל את מצבכם הקשה ולסייע לכם לפעול למען המטרה הצודקת בהוכחת העוול שנגרם לכם.

5. אין להגיש תלונה נגדית כאשר התלונה הנגדית הינה תלונת שווא אף היא – 

תלונה נגדית בגין תלונת שווא צריכה להיתמך בראיות באופן שניתן להראות כי מדובר במידע כוזב,

וכי הדברים לא מסתכמים במילים ריקות, כתוצאה של מאבק משפחתי או מאבק אחר.

ייתכן מצב בו אתם צופים או חוששים שתלונת שווא עומדת להיות מוגשת כנגדכם אולם כזאת טרם הוגשה הלכה למעשה.

במקרה כזה חשוב מאוד כבר מתוך צפיית פני עתיד לאסוף ראיות התומכות בעובדה כי התלונה הינה תלונת שווא –

חשוב לתעד בהקלטות וצילומים כל אינטראקציה,

להראות כיצד הצד המתלונן הוא שאיים בהגשת תלונות שווא עוד טרם עשה כן.

תלונת שווא והנזק שהיא גורמת היא בעלת אופי הרסני על מי שחרב עליו עולמו ברגע, עת הוא ניצב בחקירה ואולי בפני מעצר על לא עוול בכפו.

הדבר גורר בושה והשפלה בפני החוגים המשפחתיים ובקרב החברים,

ונגרמת פגיעה במוניטין ובשם הטוב של מי שהתלוננו כנגדו.

לעיתים מתלווה לכך במקרים מסוימים גם כיסוי תקשורתי שאף מגדיל את הנזק ופוער חור גדול יותר בליבו של ה"חשוד בפרשייה חמורה של הטרדות מיניות"

שלאחר מכן נסגרת בקול ענות חלושה, כשאת הנזק שנגרם לא ניתן להשיב.

החשיבות בקבלת ליווי מעורך דין בהתמודדות אל מול תלונה שקרית

למביט מהצד קשה להעריך מיהו הצד הצודק.

המתלונן או המתלוננת שבודים תלונה, עלולים להחזיק בפרופיל אישיותי בעייתי שאינו מאפשר להבחין בשקרים שלהם, בייחוד כשניכר שהם מאמינים במה שהם אומרים.

קיימים לא מעט אנשים שמאמינים בשקרים שהם מספרים וסוחפים בעזרת כריזמה שהם ניחנו בה את הסביבה שלהם להאמין אף הם בשקרים הללו.

דווקא משום כך, גוברת החשיבות בקבלת יעוץ משפטי וליווי צמוד מעורך דין בקיא'

שיוכל לנווט אתכם במים הסוערים בזירות השונות, למען טיהור שמכם, גם בנתיב הפלילי והן בנתיב האזרחי.

לקריאה אודות טיפול משרדנו במקרה של תלונות שווא

ככל וגם אתם מתמודדים עם תלונת שווא וככל ויש לכם שאלות נוספות אתם מוזמנים ליצור עמי קשר ואשמח לענות על שאלות באופן אישי.

סמנו לייק בדף הפייסבוק והישארו מעודכנים

ועדות שחרורים – ועדת "שליש" – שחרור מוקדם – שחרור על תנאי

Black photo created by welcomia - www.freepik.com

טיעונים לעונש או לשמור לועדות שליש

ועדת שליש או ועדת שחרורים – מהי החקיקה הרלבנטית בנושא  ?

המסגרת הנורמטיבית של נושא ועדת השחרורים הינו חוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א 2001.

וועדת השחרורים הינו הגורם המקבל החלטות בכל הקשור לשחרור מוקדם של אסירים כולל שחרורים הנעשים מטעם רפואי.

על פי סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר:

אסיר הנושא עונש במשך יותר מ 6 חודשים, לאחר 2/3 מתקופת השהייה בכלא, יכול להשתחרר על פי שיקול דעת של ועדת שחרורים, על פי בקשתו, מהמשך הכליאה, אחרי שהועדה השתכנעה כי הוא ראוי לשחרור מוקדם ושאין בכך סיכון לשלום הציבור.

אם כן, שיקול הדעת של ועדת השחרורים הינו למשך השליש האחרון של תקופת העונש שנגזרה על האסיר.

ועדת שליש / ועדת השחרורים – הקריטריונים שנבדקים בכל הקשור לזכאות לשחרור מוקדם הינם בין היתר:

נסיבות העבירה, החומרה, הרשעות קודמות, רמת מסוכנות, סיכויי שיקום, התנהגות בכלא ועוד.

באשר לנושא חומרת העבירה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בהליך  עת"א 27418-06-13 כי:

לא ניתן לקבוע כי מי שעבר עבירה חמורה פעם אחת, בהכרח יחזור לעבור עבירות נוספות בעתיד, ומכאן נגזרת באופן אוטומטי ההנחה השגויה כי בהכרח נשקפת ממנו סכנה.

על כן, קבע בית המשפט כי חומרת העבירה או המעשה הינו רק אחד ממכלול השיקולים שיובאו בחשבון, בהקשר של שחרור מוקדם.

חומרת העבירה הינה אינדיקציה לסיכון, אולם לא מדובר בעניין חד משמעי ואשר על כן ניתן לסתירה על ידי הבאת נתונים אחרים.

מכאן ניתן ללמוד פעם נוספת על החשיבות היתרה, בשימוש בעורך דין בקיא במסגרת הייצוג בוועדות השחרורים.

אם כן, ועדת שחרורים רשאית לשחרר אסיר המרצה את עונשו, עוד בטרם סיים לרצות את תקופת המאסר שנגזרה עליו.

הזכאות לייצוג במסגרת ועדות שחרורים אלה מוסדרת אף היא וחשובה: לאסיר הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין כמובא ולא ניתן להפריז בחשיבות קבלת הייצוג במסגרת זו.

ישנם 3 סוגים של ועדת שליש ו/או שחרורים:

  1. ועדת שחרורים רגילה – כמובא לעיל מדובר בועדה הדנה בשחרור מוקדם של אסיר למשך השליש האחרון של העונש אותו היה אמור לרצות.  ועדה זו כוללת 4 חברים: שופט בית משפט שלום משמש כיושב ראש הוועדה, קצין שב"ס בדרגה של רב כלאי ומעלה (נטול זכות הצבעה) ו-2 נציגי ציבור בעלי נסיון של 5 שנות ניסיון בתחום עיסוקם.

 

  1. ועדת שחרורים מיוחדת – זוהי ועדה הדנה בשחרור מוקדם של אסיר עולם או אסיר המרצה מ 25 שנות מאסר ומעלה, לאחר ריצוי שני שליש. ועדה זו כוללת 4 חברים: שופט מחוזי או עליון המשמש כיושב ראש הועדה, קצין שב"ס בדרגה של רב כלאי ומעלה (נטול זכות הצבעה), ו-2 נציגי ציבור בעלי 10 שנות ניסיון בתחום עיסוקם.

 

  1. ועדה לקציבת עונש מאסר עולם – המדובר בוועדה אשר דנה בבקשה של אסיר עולם לקצוב את עונשו, בועדה יושבים 4 חברים הכוללת בין היתר – שופט מחוזי או עליון המשמש כיושב ראש הועדה, קצין שב"ס בדרגת רב כלאי ומעלה (נטול זכות הצבעה) ו-2 נציגי ציבור בעלי 10 שנות ניסיון בתחום עיסוקם.

לוועדת השחרורים יש את שיקול הדעת לשחרר בשחרור מוקדם אסיר כאשר קיימת חוות דעת רפואית הקובעת כי על רקע קיומה של מחלה ימיו של האסיר ספורים ו/או המשך מאסר מהווה עבורו סיכון חיים,

לרבות גם אסירים שמונשמים, בעלי דמנציה מתקדמת ומחוסרי הכרה.

שחרור זמני מתאפשר כשהאסיר סובל מסרטן או זקוק להשתלה של איבר.

עורך דין מיומן בייצוג אסירים, אותו שכר האסיר יביא לקיום דיון בעניין רק לאחר שדאג להשלים תכנית שיקום המותאמת ללקוח שלו,

אשר נבנית בשיתוף עם עובד רש"א (רשות שיקום האסיר) או גורם טיפולי בקהילה כשרלוונטי.

תכנית שיקום פרטית – מתי ?

כשיש קושי בבניית תכנית שיקומית בעזרת רש"א ובהעדר המלצה חיובית,

ניתן לבנות תכנית פרטית באמצעות גורמים וגופים המעניקים שירותים אלה.

לצורך כך יבקר עובד סוציאלי או גורם מקצועי מטעם הגוף הפרטי את האסיר ובאמצעות הראיון והמסמכים יכין תכנית עבור האסיר, בשיתוף עורך הדין שהאסיר שכר לצורך כך.

בית המשפט בעתירה שהוגשה (עת"א 22925-12-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) הורה לבתי הסוהר לאפשר כניסה של מטפלים פרטיים

בלא צורך בבדיקה של כל מקרה ומקרה,

וכי יש מקום לאפשר הצגת חוות דעת פרטית וכניסת מטפלים פרטיים מאפשרת להוציא אפשרות זו לפועל באופן אפקטיבי הלכה למעשה.

לאחר בניית התכנית, תועבר זו לוועדת השליש שתשקול את השחרור.

סיכויי השחרור המוקדם גוברים ככל והתכנית יסודית יותר ונותנת מענה אמיתי וטוב לצרכי האסיר ולטובת השיקום האישי שלו.

תכנית כזו צריכה לכלול מחויבות והתחייבות מצד האסיר, יכולת לפקח עליו, תכנית תעסוקתית, וכן תכנית טיפולית אפקטיבית.

לאחר בניית התכנית והעברתה יערך דיון בפני וועדת שליש.

חברי ועדות שליש / שחרורים מתמנים לתקופה של שנתיים וניתן למנות אותם לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם.

וועדות השחרורים מתכנסות בבתי הכלא ודיוני המעקב מתנהלים בבתי המשפט.

ועדת שליש – להלן מקום כינוס הועדה על פי חלוקה למחוזות

מחוז מרכז – בתי כלא הנכללים: מעשיהו, איילון השרון  – בית משפט השלום כפר סבא

 

מחוז צפון – בתי הכלא הנכללים: מגידו, כרמל, שיטה, צלמון, דמון – בית המשפט בנצרת

 

מחוז הדרום – בתי כלא הנכללים: אשל, אלה, קציעות – בית המשפט בבאר שבע.

דיון חוזר בוועדת שליש / השחרורים והאפשרות לערער 

דיון חוזר בוועדה:

ככל ונערך דיון והבקשה לשחרור נדחית על ידי הוועדה, האסיר זכאי לבקש באמצעות עורך דינו דיון חוזר בוועדה על מנת שיוכל לשטוח את ענייניו בפניה פעם נוספות.

הופעה נוספת בפני הוועדה יעשה לאחר חצי שנת מאסר נוספת ו/או לאחר תקופה קצרה יותר ככל וכך נקבע על ידי ועדת השחרורים.

ככל ויהיה בידי האסיר באמצעות עורך הדין ששכר לצורך כך היכולת להציג נתונים חדשים ושינוי נסיבות ביחס לדברים כפי שעלו בדיון הקודם בכל הקשור לשיפור התנהגות, חוות דעת חיוביות וכד', ניתן יהיה להביא לשחרור מוקדם בדיון הנוסף.

ועדת שחרורים והאפשרות להגשת ערעור על החלטתה: 

בנוסף ניתן להגיש ערעור על ההחלטה של וועדת השחרורים שלא לשחרר אסיר שחרור מוקדם לבית המשפט המחוזי במחוז הרלבנטי

(אסיר שעדיין במאסר מגיש לבית משפט מחוזי שבאזור השיפוט של בית הסוהר ואסיר משוחרר לבית משפט מחוזי שבאיזור השיפוט שבו הוחזק האסיר בטרם השחרור) –

גם זאת חשוב לעשות באמצעות עורך דין המתמצא בייצוג אסירים, כך שבמקרים מתאימים ניתן יהיה להגיע להסדר מתאים ומוקדם עם הפרקליטות במקרים רלוונטים, בכל הקשור לתנאי השחרור.

ערעור על החלטה של ועדת השחרורים הינה עתירה הלכה למעשה.

העתירה יכולה להיות באחד הנושאים כדלקמן:

  • החלטה שלא לשחרר על תנאי את האסיר (שחרור שליש)
  • החלטה של הוועדה לא לשחרר אסיר מטעמים רפואיים
  • עתירה בבקשה לבטל תנאים מסוימים שנקבעו לשחרור האסיר על ידי הוועדה
  • החלטה שלא לגלות מידע חסוי אותו רוצה האסיר לדעת – ניתן להגיש עתירה בנושא רק כשזו מוגשת במסגרת של עתירה נגד החלטה שלא לשחרר את האסיר שחרור מוקדם או כשהעתירה הינה בנושא החלטה של ביטול שחרור או שינוי תנאים של השחרור שנקבע. (לא יתאפשר להגיש עתירה בנושא זה ככל והוחלט על ידי הוועדה לאפשר שחרור מוקדם על תנאי והאסיר נמנע מהגשת עתירה כנגד החלטה זו)

ערעור על החלטת ועדת שליש, נידון בהרכב של שלושה שופטים ואשר להם סמכויות שונות בהקשר לעתירות אלה,

לרבות הרשות להיחשף למידע חסוי וקבלת פרטים מגורמים מטעם היועמ"ש שלא בנוכחות העותר האסיר ועורך דינו.

על החלטה זו ניתן לערער אך ורק ברשות, משמע אין ערעור בזכות לאחר הערעור לבית המשפט המחוזי.

ככל וניתנה רשות ערעור, זה יוגש לבית המשפט העליון.

חשוב לדעת כי לאחר החלטה של ועדת השחרורים, לאפשר שחרור אסיר למשך "שליש",

ניתן לעכב את השחרור למשך 7 ימים, ככלל והיועמ"ש מודיע לוועדה כי הוא מעוניין או שוקל להגיש עתירה כנגד ההחלטה.

קיימים ארגונים שונים שיש ביכולתם לסייע לאסירים   ביניהם ניתן למנות בין היתר:

האגודה לזכויות האזרח בישראל (טלפונים: 073-7050752, 03-5608185)

המשקם (טלפון: 03-6367555)

אל סם (טל': 1599595909)

מוסדות לטיפול בנפגעי סמים (טל': 04-8619152)

פרח – תכנית לאומית להשפעה חברתית (טל': 1-599-550-500)

מכורים אנונימיים (טל': 050-5947837)

האפשרות לשחרור מוקדם היא מציאותית וברת סיכוי.

מדובר בעניין תלוי נסיבות, וניתן למצוא תכניות שמאפשרות שיקום אפקטיבי לשילוב מחודש בחיים שמחוץ לכלא.

לאתר הרשות לשיקום האסיר –

https://www.pra.co.il/

על רקע התפרצות נגיף הקורונה ובשל הנסיבות הייחודיות והקשות שנוצרו:

הותקנו תקנות שעת חירום בנוגע לדיוני ועדות שחרורים המרחיבות בין היתר את סמכות יושב ראש הוועדה לדון בדן יחיד,

הורחבה האפשרות לדחות דיונים,

ניתנה האפשרות לוועדה לקיים דיון שלא בנוכחות האסיר ובאמצעות אמצעי טכנולוגי המאפשר לו להקשיב לוועדה בהשתתפות מרחוק,

קיום דיון בכתב בלבד ככל ויש הסכמה של הצדדים לכך ועוד.

ככל ויש לך שאלות נוספות לגבי עתירות אסירים  אתה מוזמן ליצור עמי קשר ואשמח לענות.

לקריאת מאמרים נוספים שלי באתר מהדריניוז 

לסרטונים בערוץ היוטיוב –

https://www.youtube.com/feed/my_videos

סמנו לייק בעמוד הפייסבוק של עורך דין פלילי איילון בירנבוים והישארו מעודכנים.

עורך דין פלילי זה א.ב

 

 

חייגו עכשיו