עורך דין פלילי במרכז עוסק בייצוג לקוחות בחדרי החקירות לפני ואחרי מעצר ובדיונים והליכים פלילים בבית המשפט. תחומי העיסוק של עורך דין פלילי במרכז מגוונים וכוללים בין היתר, עבריינות מין, סמים, נשק, רכוש, אלימות, אלימות במשפחה ועוד. יש חשיבות גדולה לבחירת עורך דין מקצועי ובעל ניסיון המומחה ספציפית בדין הפלילי, על מנת להתמודד מבחינה משפטית עם הטענות המועלות בחקירות המשטרה או בבית המשפט. מומחיותו של עורך הדין תבוא לידי ביטוי באיכות הטענות שהוא יעלה על מנת לסתור את הטענות של המשטרה והתביעה.
צווארון לבן ומניעת הטרדה
כדאי להיעזר בשירותי עורך דין פלילי מומלץ לייצוג בעבירות פליליות שנופלות תחת השם עבירות צווארון לבן. המורכבות של עבירות מסוג זה נוגעות לקיום היסוד הנפשי שבעבירה במהלך ביצוע העבירה. תחום נוסף שכדאי להיעזר עבורו בשירותי עורך דין פלילי מומלץ הוא במניעת הטרדות. בקשה עבור צו למניעת הטרדה מאיימת צריכה להיות מוגשת לבית משפט השלום בצירוף הנימוקים לבקשה והאסמכתאות הנדרשות. עוד טרם הגשת הבקשה לבית המשפט, כדאי להתייעץ עם עורך דין פלילי על מנת להבין אם בנסיבות הנוכחיות ובמצב הראיות שניתן יהיה להציג בפני בית המשפט, מהם הסיכויים להיענות של בית המשפט לבקשה ומתן צו למניעת הטרדה מאיימת בהתאם להגדרות בחוק.
צו זמני במעמד צד אחד עד לדיון נוסף
כאשר בית המשפט ייעתר לבקשה במעמד צד אחד, הצו יינתן לשבעה ימים בלבד. כלומר ניתן לקבל צו הטרדה מאיימת ללא נוכחות המטרידן באולם רק לשבוע. בית המשפט במהלך הדיון קובע דיון נוסף במעמד כל הצדדים. בדיון הנוסף ולאחר שמיעת טענותיהם של הצדדים השונים, השופט מוסמך להאריך את תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת לתקופה של 6 חודשים במידה והשתכנע בצדקת הבקשה.
עורך דין פלילי במרכז – מומחה לתחום
אם אתה מחפש עורך דין פלילי במרכז, כדאי לך להתייעץ עם עורך דין איילון בירנבוים. הוא מומחה בתחומי המשפט הפלילי ובעל ניסיון בייצוג מגוון רחב של חשודים ונאשמים בתיקים פליליים שונים. עורך דין איילון בירנבוים גאה בטיפול האישי והמסור שהוא מעניק לכל לקוח ובזמינות שלו לצרכי לקוחותיו בכל שעות היממה. המשרד מתמחה במסגרת תפקידיו במגוון תחומים במשפט הפלילי ובייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים בכל הערכאות.
ריבוי אמצעי התקשורת האלקטרונית מביאים עמם גם אמירות החשופות לתביעות על פי חוק איסור לשון הרע – התנאים להגשת תביעה.
תביעת לשון הרע
תביעת דיבה / תביעת לשון הרע – התנאים להגשתה
תביעת דיבה או תביעת לשון הרע: על מנת להגיש אותה צריכים להתקיים מספר תנאים הקבועים בחוק ובפסיקה,
ואשר ככל ואינם מתקיימים טוב יהיה שלא תוגש תביעה מלכתחילה.
מכאן החשיבות בליווי של עורך דין מקצועי בכל השלבים,
החל מבדיקת ההתיכנות וכלה בהגשת התביעה וניהולה הלכה למעשה.
כדי להגיש תביעה כזו הנפגע קרי התובע צריך להראות כי "לשון הרע",
שהינה אמרה משמיצה או ביזוי ו/או כתיבה של דברים שאינם נכונים אודותיו אכן אירעה בפועל.
התובע צריך להביא את הביטוי המדויק בו השתמש המעוול –
ולהראות כיצד האמירה או הכתיבה הובאה בפני לכל הפחות אדם אחד נוסף.
אין הגבלה על המדיה בה הובאה האמירה, זו יכולה להיות במסגרת של כתיבה בעיתון או ראיון באמצעי תקשורת אלקטרוני, שיחה בפרהסיה, ברשתות החברתיות, מכתב ועוד.
לאחרונה ועל פי הפסיקה גם שיתוף של פוסט משמיץ ייחשב למתן יד לאותו מעשה של לשון הרע,
ועל כן מי שמשתף פוסט המהווה לשון הרע עלול למצוא עצמו נתבע אף הוא.
לעומת זאת, לסמן לייק בפוסט קיים אינו נחשב ללשון הרע.
מומלץ מאוד לחשוב פעם ופעמיים בטרם החלטה לשתף פוסט שנרשם על ידי אדם אחר שכן המדובר במעשה שייחשב אף הוא כ"לשון הרע".
האם קיימת חובה להוכיח נזק במסגרת תביעת דיבה ?
תביעה אזרחית בלשון הרע יכולה להיות מוגשת גם מבלי שיהיה צורך להראות על הנזק שנגרם כתוצאה מאותה השמצה,
שכן על פי החוק לבית המשפט שיקול הדעת ליתן כיום פיצוי העומד על כ 75,000 ₪ גם מבלי שהובאו ראיות לנזק כזה.
ככל ונגרם נזק כבד בעקבות אותה השמצה נטענת,
הרי שיכול התובע להביא ראיות לנזקיו הרבים והכבדים וכך ייזכה בפיצוי נדיב וגדול יותר.
ההגנות להן נתבע יכול לטעון בתביעת לשון הרע
חשוב לדעת כי לנתבע בגין לשון הרע עומדות הגנות שונות היכולות לשמש אותו אל מול טענות התובע.
כך, וככל שהנתבע יכול להראות כי האמירות הנטענות כמשמיצות הן נכונות תעמוד לזכותו הגנת "אמת דיברתי".
פעמים רבות קיים קושי של ממש להוכיח כי האמירות אכן אמת הן ועל כן ולחילופין יכול הנתבע גם לטעון להגנת "תום הלב" המתקיימת בהינתן נסיבות משתנות.
מעבר לכך, כאשר אדם מביע את דעתו בנושא מסוים, הרי שעומדת לו הזכות לעשות זאת כל עוד הדברים אינם נאמרים כמתחזים להיות עובדה.
הדברים הללו נבחנים גם דרך עיני הציבור, האם האמירות הן כאלה המהוות דבר פרשנות ודעה, או עובדה מוגמרת.
החשיבות בפעולות למזעור הנזק של הנפגע
בנוסף, קיימת חשיבות לשאלה באם הנתבע שעשה את הפרסום נקט באמצעי כלשהו על מנת ולצמצם את הנזקים הנטענים של התובע –
פרסום התנצלות או תיקון הניסוח בתגובה לבקשה לעשות כן בהחלט יכולות פעמים רבות לפתור התיידנויות ארוכות בבית המשפט וליישב את ההדורים.
בית המשפט נותן את הדעת לאופן הפעולה של הנתבע עם הישלח מכתב מאת התובע בדבר טענותיו להוצאת דיבה כלפיו.
תביעת לשון הרע בגין הגשת תלונה במשטרה
כאשר מדובר בתביעה על פי חוק איסור לשון הרע בגין הגשת תלונה במשטרה, המצב מעט מורכב יותר,
שכן קיים חשש רב בדבר "אפקט מצנן".
המדובר בדבר החשש בהיבט האינטרס הציבורי של מי שמעוניין להגיש תלונה, כי יחליט להימנע מלדווח אודות חשד לעבירות וזאת ככל ומגישי תלונות יהיו חשופים לתביעות דיבה.
על אף זאת, הדין מאפשר תביעה בעילת לשון הרע במידה ואכן יוכח זדון וידיעה כי התלונה הוגשה במשטרה בידיעה כי אינה נכונה.
לרוב, נדרש כי תביעה כזאת תוגש לאחר שתיק החקירה נסגר בעילה של "היעדר אשמה",
והדבר אף מתבקש לא פעם על ידי הערכאות השיפוטיות כאחד התנאים על מנת שהתביעה תתקבל.
כשתיק נסגר בעילת סגירה שאינה מנקה את החשוד מאשמה (העדר ראיות מספיקות או נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין), הרי שיהיה זה נטל כבד על הטוען ללשון הרע להראות כי אין שמץ של אמת בהגשת תלונה.
על מנת ולבדוק באם אכן קיימת עילה טובה להגיש תביעה בגין לשון הרע במקרה של הגשת תלונה,
הרי שלא יהיה זה מספיק להראות כי היא הוגשה מתוך רצון לנקום
(כפי שקורה לא פעם ולא פעמיים בין בני זוג המסתכסכים על רקע של הליך גירושין),
כי אם גם להראות שתוכן התלונה עצמה הינו כזה שאין בו כל אמת.
ככל ונאספות בתיק החקירה ראיות המחזקות את החשד שבשלו הוגשה תלונה,
הרי שהדבר אמור להפוך סיכויי תביעה כזו לקלושים, וזאת בשל האינטרס הציבורי להגן על האפשרות לדווח לרשויות אודות חשדות מסוגים שונים.
כדאי להתייעץ עם עורך דין בקיא בטרם החלטה על מהלך של תביעת דיבה,
וזאת לצורך הבנת המצב המשפטי לאשורו במקרה הספציפי.
בנוסף להליך אזרחי של תביעה על פי חוק איסור לשון הרע לקבלת פיצוי, ניתן גם להגיש קובלנה פלילית.
ככל ויש לכם שאלות נוספות בנושא הגשת תביעה או להתגונן מפני תביעה כזו, על פי חוק איסור לשון הרע, אתם מוזמנים ליצור עמי קשר.
קובלנה פלילית בלשון הרע הינה קובלנה המוגשת יותר ויותר וזאת בין היתר על רקע האפשרות להפיץ אמרות ודברים הנאמרים על ידי פלוני אודות אלמוני ביתר קלות מכפי שהיה ניתן בעבר.
קובלנה פלילית בלשון הרע הינו נושא התופס תאוצה באולמות המשפט.
הרשתות החברתיות כמו גם זמינות רשת האינטרנט לצורך הפצת תכנים מסוגים שונים הביאה לכדי הצורך לעשות שימוש גובר בכלי הקובלנה הפלילית בגין אמירת לשון הרע,
זאת גם בשל אזלת היד בטיפול המשטרה בתלונות המתקבלות בנושא זה,
ואשר רק לעיתים נדירות אם בכלל מטופלות במישור הפלילי וזוכות להגשה של כתב אישום.
על מנת להבין את מהות קובלנה פלילית בלשון הרע יש צורך בהבנה מהי קובלנה פלילית באופן כללי בטרם העיסוק בקובלנה ספציפית זו –
ההבדל בין הליך פלילי "רגיל" וקובלנה פלילית
אז מה ההבדל בין קובלנה פלילית להליך פלילי ?
ההליך הפלילי ברובם המכריע של המקרים מנוהל ומתקיים כאשר הגורם המאשים או התובע מגיע מטעם המדינה.
גוף תובע מטעם המדינה יכול להיות הפרקליטות, התביעה המשטרתית, תובע מטעם עירייה, תביעות תעבורה ועוד.
יחד עם זאת קיימים מקרים בהם החוק מאפשר לאזרח פרטי לנהל הליך פלילי כנגד אדם אחר,
הליך זה נקרא קובלנה פלילית.
סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר להגיש קובלנה פלילית ברשימה של עבירות הנחשבות לפליליות ואשר מצויות בתוספת השנייה לחוק (הכוללת את עבירת לשון הרע).
קובלנה פלילית מוגבלת לעבירות מסוימות הנחשבות לחמורות פחות.
לקריאה מפורטת אודות הליך זה בו האזרח הפרטי הוא שמשמש בתור המאשים
במסגרת המובא כאן, אתמקד במקרה פרטני של הגשת קובלנה פלילית פרטית על ידי אזרח בגין פרסום של לשון הרע,
ומה ההבדלים בין תביעה אזרחית בגין הפרת איסור לשון הרע וקובלנה פלילית באותו נושא.
קובלנה פלילית – מה ההשלכות של הרשעה בסוף ההליך ?
ההשלכות של הרשעה בקובלנה פלילית זהות להשלכות שיש להליך פלילי המנוהל על ידי גוף מטעם המדינה,
הן לעניין העונש והן בנושא הרישום הפלילי הנלווה להרשעה.
מאחר והמחוקק נותן כח כה רב עוצמה גם בידי האזרח הבודד,
החוק קובע גם את מגבלות הכח ואינו מאפשר בין היתר להגיש קובלנה בעבירות חמורות.
עבירת איסור לשון הרע אינה נחשבת לעבירה מהחמורות הקיימות ויחד עם זאת פוטנציאל הפגיעה שלה לטעמי הינו אחד הגבוהים,
כזה העלול להפוך את עולמו של אדם ובמקרים מסוימים עלול להביאו לכלל מעשים קיצוניים.
לא בכדי ידוע על מקרים רבים בהם בני אדם לא יכלו לעמוד בלחץ והבושה הכרוכים בפרסומים בעלי אופי מתנכל ונקמני, דבר שגרם להם במקרי קיצון אף להתאבד.
העונש המקסימלי בהיבט הפלילי בגין פרסום בניגוד לחוק איסור לשון הרע עומד על שנת מאסר אחת בלבד.
קובלנה פלילית בלשון הרע – כיצד מוכיחים אשמה ?
על מנת ולעמוד בנטל הראייתי הנדרש בפן הפלילי, יש להוכיח ברף גבוה יותר מזה הקיים בפן האזרחי כי הפרסום נועד לפגוע במושא הפרסום, באמצעות השפלה או ביזוי, ובקיצור נדרשת הוכחה של כוונת זדון ורצון ליצור נזק.
המדובר ברף גבוה ואשר בגינו קובלנות רבות אינן צולחות את המבחן הראייתי,
שכן במקרים רבים לא ניתן ללמוד מהחומר שמובא בפני בית המשפט ומכלל הנסיבות את הכוונה לפגוע כאמור.
לעומת התביעה האזרחית בה מספיק שהאמירה או הפרסום הגיעו לאדם נוסף אחד בלבד מלבד הצדדים, במסגרת של קובלנה פלילית הרף המינימלי הינו שני אנשים נוספים לפחות מלבד הצדדים.
הרף הגבוה יותר נובע מעצם ההשלכה של הרשעה פלילית ואף האפשרות לריצוי עונש מאסר בנוסף לפיצוי שייפסק,
דבר הנתפס כסנקציה חמורה ואשר ראוי כי תיושם רק כשהדבר מוצדק באמת.
קובלנה פלילית ותביעה אזרחית – מדוע חשוב להגיש קובלנה או תביעה אזרחית בגין איסור לשון הרע באמצעות עורך דין ?
חשוב מאוד להשתמש בשירותיו של עורך דין מנוסה בניהול הליכים על חוק איסור לשון הרע, וזאת בשל מורכבות הנושא.
בנוסף, מדובר בחוק המגן על המפרסם במקרים מסוימים וזאת כשיש "אמת בפרסום" או "תום לב" ועוד.
עורך דין בקיא יסייע ללקוח שלו להביא בפני בית המשפט את הראיות המתאימות,
על מנת ולהוכיח את הכוונה הנדרשת בקובלנה פלילית ולעמוד ברף הדרוש לקבלת פיצוי בהליך אזרחי.
עורך דין בעל רקע בייצוג משפטי בתביעות לשון הרע יגדיל באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה במשפט אם כמייצג התובע ואם כמייצג הנתבע.
למשרדי נסיון רב הן בייצוג תובעים והן בהגנה על נתבעים בהליכי קובלנה פלילית והן במסגרת של תביעה אזרחית בגין איסור לשון הרע.
האיסור להלבין הון קבוע במסגרת חוק – איסור הלבנת הון
בסעיף 3 לחוק על פיו:
"(א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
