אי הרשעה

אי הרשעה

אי הרשעה או חוסר הרשעה – מאמר

  • מהי אי הרשעה?
  • באילו תנאים יעתר בית המשפט לבקשה לא להרשיע?
  • מה המשמעות של אי הרשעה?

במאמר זה אנסה לענות על השאלות לעיל.

מהי אי הרשעה?

במסגרת ההליך הפלילי מוגש כתב אישום כנגד נאשם אחד או יותר.

ככל ובית המשפט במסגרת הבירור שהוא עורך מגיע למסקנה כי הנאשם ביצע את העבירה או העבירות המיוחסות לו, הכלל הוא כי יש להרשיעו במיוחס לו.

משמעות ההחלטה להרשיע את הנאשם בביצוע עבירה הינה כי לתיק בו נשפט יתלווה רישום פלילי שיגביל את צעדיו, למשך שנים רבות לאחר המשפט.

בנוסף להרשעה יגזור בית המשפט על הנאשם עונש וזאת בהתאם לקריטריונים והטיעונים לעונש שיובאו בפניו.

אם כן, ברירת המחדל הינה הרשעה.

לכל כלל קיים חריג, כאשר החריג לכלל הינה אי הרשעה.

משמע, לבית המשפט קיים שיקול הדעת שלא להרשיע אדם בעבירה למרות שהוא מגיע למסקנה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו.

היכולת של בית המשפט להימנע מהרשעה קבועה בסעיף 192א' לחוק סדר הדין הפלילי ובסעיף 71א(ב) לחוק העונשין.

מתי בית המשפט יחליט להימנע מהרשעה?

ההלכה המנחה המפרשת את סעיף החוק, בסוגייה מתי ניתן שלא להרשיע אדם על אף שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה הינה הלכה הקרויה "הלכת כתב".

מדובר בפסק דין של בית המשפט העליון, הליך ע"פ 2083/96 תמר כתב נגד מדינת ישראל,

הקובע את הקווים המנחים כיצד יש לבחון את שאלת אי ההרשעה ומתי יכולים בתי המשפט להימנע מהרשעה.

הימנעות מהרשעה אפשרית אם מתקיימים שני תנאים:

  1. ההרשעה תפגע באופן חמור בשיקום של הנאשם
  2. נבחנת סוג העבירה ובאם ניתן בנסיבות הספציפיות לוותר על ההרשעה מבלי שייפגעו שיקולים נוספים הקשורים בין היתר לאינטרס הציבורי והצורך בענישה מרתיעה.

המשנה לנשיא כבוד השופט ש.לוין קבע שם בין היתר כך:

"השאלה אימתי ובאלו נסיבות רשאי בית המשפט לחייב נאשם בשירות לתועלת הציבור ללא הרשעה אינה יכולה להיות מוכרעת לפי שיקולים הרמטיים.

עם זאת רשאי בית המשפט לקבוע קווים מנחים (Guide lines), שבלי להיות ממצים, יש בהם כדי להדריך את בתי המשפט בענין זה.

שיקולים אלה הם שיקולים של שיקום מחד ושיקולים של אינטרס הציבור מאידך.

הזמנו את גב' פלאי, ראש שירות המבחן לטעון לפנינו;

גב' פלאי הציגה לפנינו את שיקולי השירות להמליץ על שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה, שהם בעיקרם שיקולי שיקום:

א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם?

ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה?

ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד;

ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים;

ה) הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות;

ו) האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?

ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות לביצועה? האם הוא מתחרט עליה?

ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם?

ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם.

שיקולים אלה, מבלי שיהיו ממצים, מקובלים עלי, כאחד הגורמים שיש להביאם בחשבון בהחלטה בדבר תוצאות ההרשעה.

מנגד, קיימים גם שיקולים שבאינטרס הציבור ששמים את הדגש על חומרת העבירה ונסיבותיה (גורם שגם שירות המבחן אינו מתעלם ממנו) ועל האפקט הציבורי של ההרשעה.

הכלל הוא שיש להרשיע נאשם שעבר עבירה,

ומי שטוען את ההיפך שומה עליו לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיוידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי".

מהו נזק קונקרטי?

הקו המנחה העיקרי הינה שאלת "הנזק הקונקרטי" שייגרם לנאשם ככל ויורשע.

הנזק הקונקרטי הקלאסי הינה פגיעה במשלח יד או מקור פרנסה.

ואולם, הנזק העלול להיגרם לנאשם אינו מוגבל אך ורק לנושא התעסוקתי וייתכנו נזקים נוספים שיצדיקו הימנעות מהרשעה כגון:

הצורך בכניסה למדינה זרה,

קבלת רישיון תעסוקתי אחרי לימודים (רישיון לאוטובוס, מונית, עריכת דין וכד'),

הפגיעה בדימוי העצמי המתלווה להרשעה ועוד. 

עם זאת, הדברים לא נבחנים דרך עדשה צרה,

כי אם אל מול אינטרסים אחרים, כגון חומרת העבירה והאינטרס הציבורי.

ככל שידו של הנזק הקונקרטי על העליונה כך ייטה בית המשפט לחרוג מן הכלל ויאפשר אי הרשעה.

כיום, שנים רבות לאחר כתיבת "הלכת כתב" ניתן לראות כי התבנית של בחינת ה"נזק הקונקרטי" נסדקת,

וניתן למצוא הליכים בהם בית המשפט נמנע מהרשעה למרות היעדרו של נזק מובהק כזה, וזאת משיקולים גמישים יותר. 

ואולם, עדיין נקודת המוצא ככל ובית המשפט מוצא כי נאשם ביצע את המיוחס לו הינה להרשיע.

שיקולי השיקום שיש להציג על מנת להימנע מהרשעה הינם שיקולים כבדים, אמיתיים ואשר מצדיקים באופן ממשי את אי ההרשעה.

חשיבות שירות המבחן בשאלת אי ההרשעה

לשם כך, ולצורך בדיקת הסוגיה באם מתקיים "נזק קונקרטי" לנאשם, בית המשפט מרבה לעשות שימוש בשירות המבחן שעורך תסקיר בשאלת אי ההרשעה.

שירות המבחן בודק את ההיסטוריה והנתונים של הנאשם הספציפי, לאחר שזה ערך הכנה מתאימה עם עורך דינו.

ככל ושירות המבחן מתרשם כי יש מקום להימנע מהרשעה ימליץ על כך לבית המשפט. 

המלצת שירות המבחן הינה המלצה קריטית לשאלת ההרשעה, ונדרשת הכנה ומוכנות מצד הנאשם למפגש עם קצין המבחן שאמון על קבלת הנתונים וכתיבת ההמלצה או הימנעות מהמלצה.

העדרה של המלצה משירות המבחן תהפוך את עבודתו של הסנגור לקשה מאוד בשאלת אי ההרשעה,

ועל כן לא ניתן להפריז בחשיבות שבהבאת מלוא הנתונים באופן ברור ומשכנע בפני קצינת המבחן לאחר הכנה וליווי נכון של עורך דין פלילי בקיא.

מעבר לכך, בעזרת סנגור מיומן יכול נאשם לפעול גם באפיקים שיקומיים פרטיים על מנת שיוכל להביא נתונים מעודדים המראים על דרך שיקומית בפני בית המשפט, בעת גזירת הדין, כאלה שיאפשרו לשקול שאלות בדבר סיום ההליך באי הרשעה.

חשיבות הרישום הפלילי 

נתון חשוב נוסף, הינה שאלת ההרשעות הקודמות של הנאשם.

ככל שיש לנאשם עבר פלילי מכביד יותר כך יורדים הסיכויים לסיים הליך באי הרשעה, לכן רישום פלילי נקי הינה אבן דרך טובה בהגדלת הסיכוי בעניין זה. 

רישום פלילי קודם יחיד וזניח עלול להקשות את המשימה בהחלטה על אי הרשעה אולם ככל והמלצת שירות המבחן היא חיובית ניתן יהיה להתגבר על אבן הנגף של רישום פלילי שולי קודם. 

מה המשמעות של אי הרשעה?

ראשית לאי הרשעה לא מתלווה רישום פלילי במובן הקלאסי של המילה, שכן במקום המתנה של 17 שנים עד למחיקה, באי הרשעה הרישום בגין ההליך הפלילי נמחק כעבור 5 שנים בלבד. 

ככל ו-5 שנים היא תקופה ארוכה מדי עבור הנאשם, ניתן לפנות בבקשת חנינה למחיקת אי ההרשעה לנשיא המדינה גם במקרה כזה.

שנית, ככל והאדם שעמד לדין וסיים את ההליך באי הרשעה, נשאל אודות קיומה של הרשעה קודמת קיימת לו הזכות למסור כי אין לו כזאת. 

קיימים גופים רבים הזכאים לקבל בהסכמת האדם שעמד לדין (כמו מדינה זרה כשמתקבלת בקשה לקבלת ויזה או אשרת כניסה) את גליון ההרשעות שלו,

ואולם אלה לא יקבלו מידע אודות הליך אי ההרשעה,

ולמעט מספר גופים מעטים לרובם אין את הרשות לראות את הפרטים אודות ההליך בו עמד האדם לדין.

 הגופים להם יש את הרשות להתוודע להליך אי ההרשעה הם בעיקרם כאלה הקשורים בכוחות הבטחון, מערכות השפיטה והאכיפה במדינה. 

מי שלא מורשע לא נענש?

אי הרשעה אין פירושה היעדר ענישה.

אמנם אדם שההליך בעניינו מסתיים ללא הרשעה לא ירצה עונש מאסר

ואולם בית המשפט רשאי לגזור עליו עבודות שירות למען הציבור (של"צ), תשלום פיצוי וקנס, חתימה על התחייבות, להעמידו בצו מבחן (בהתאם לפקודת המבחן נוסח חדש) ועוד.

הערך אותו בא למלא כלי חשוב זה המצוי בידי בית המשפט הוא ערך שיקומי.

לאפשר לנאשם להמשיך בחייו ללא זעזועים גדולים וכבדים, לאפשר לו לשקם את חייו,

ולהימנע מסנקציית ההרשעה שלא פעם אינה פרופורציונאלית ביחס לאינטרס הציבורי בהתחשב בחומרת העבירה שבוצעה.

חשיבות השימוש בעורך דין פלילי על מנת לבחון את האפשרות לסיים הליך באי הרשעה

לא ניתן להפריז בחשיבות השימוש בעורך דין בקיא בתחום הפלילי מצדם של חשודים ונאשמים בפליליים.

החוק מקנה כלים שונים בידיו של הסנגור הפלילי, על מנת ולנווט את הלקוח שלו בתוך המים המשפטיים הסוערים.

 על מנת שגם אתם תוכלו להגיע לחוף מבטחים עליכם להפקיד את המושכות בידיו של עורך דין בקיא,

שיוכל לבחון את שאלת אי ההרשעה ולהכין עבורכם ליווי וטיעון מנצח תוך הקפדה על הפרטים הקטנים והקריטיים שיביאו להצלחה בהליך. 

אם יש לכם שאלות נוספות בשאלת אי ההרשעה אתם מוזמנים ליצור עמי קשר ראשוני ואשמח לענות על שאלותיכם.

סמנו לייק בפייסבוק של עורך דין פלילי וקבלו עידכונים

עורך דין פלילי זה א.ב

כתיבת תגובה

חייגו עכשיו