מחיקת רישומים

ועדת שליש או ועדת שחרורים – מהי החקיקה הרלבנטית בנושא  ?

המסגרת הנורמטיבית של נושא ועדת השחרורים הינו חוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א 2001.

וועדת השחרורים הינו הגורם המקבל החלטות בכל הקשור לשחרור מוקדם של אסירים כולל שחרורים הנעשים מטעם רפואי.

על פי סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר:

אסיר הנושא עונש במשך יותר מ 6 חודשים, לאחר 2/3 מתקופת השהייה בכלא, יכול להשתחרר על פי שיקול דעת של ועדת שחרורים, על פי בקשתו, מהמשך הכליאה, אחרי שהועדה השתכנעה כי הוא ראוי לשחרור מוקדם ושאין בכך סיכון לשלום הציבור.

אם כן, שיקול הדעת של ועדת השחרורים הינו למשך השליש האחרון של תקופת העונש שנגזרה על האסיר.

ועדת שליש / ועדת השחרורים – הקריטריונים שנבדקים בכל הקשור לזכאות לשחרור מוקדם הינם בין היתר:

נסיבות העבירה, החומרה, הרשעות קודמות, רמת מסוכנות, סיכויי שיקום, התנהגות בכלא ועוד.

באשר לנושא חומרת העבירה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בהליך  עת"א 27418-06-13 כי:

לא ניתן לקבוע כי מי שעבר עבירה חמורה פעם אחת, בהכרח יחזור לעבור עבירות נוספות בעתיד, ומכאן נגזרת באופן אוטומטי ההנחה השגויה כי בהכרח נשקפת ממנו סכנה.

על כן, קבע בית המשפט כי חומרת העבירה או המעשה הינו רק אחד ממכלול השיקולים שיובאו בחשבון, בהקשר של שחרור מוקדם.

חומרת העבירה הינה אינדיקציה לסיכון, אולם לא מדובר בעניין חד משמעי ואשר על כן ניתן לסתירה על ידי הבאת נתונים אחרים.

מכאן ניתן ללמוד פעם נוספת על החשיבות היתרה, בשימוש בעורך דין בקיא במסגרת הייצוג בוועדות השחרורים.

אם כן, ועדת שחרורים רשאית לשחרר אסיר המרצה את עונשו, עוד בטרם סיים לרצות את תקופת המאסר שנגזרה עליו.

הזכאות לייצוג במסגרת ועדות שחרורים אלה מוסדרת אף היא וחשובה: לאסיר הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין כמובא ולא ניתן להפריז בחשיבות קבלת הייצוג במסגרת זו.

ישנם 3 סוגים של ועדת שליש ו/או שחרורים:

1. ועדת שחרורים רגילה – כמובא לעיל מדובר בועדה הדנה בשחרור מוקדם של אסיר למשך השליש האחרון של העונש אותו היה אמור לרצות.  ועדה זו כוללת 4 חברים: שופט בית משפט שלום משמש כיושב ראש הוועדה, קצין שב"ס בדרגה של רב כלאי ומעלה (נטול זכות הצבעה) ו-2 נציגי ציבור בעלי נסיון של 5 שנות ניסיון בתחום עיסוקם.

2. ועדת שחרורים מיוחדת – זוהי ועדה הדנה בשחרור מוקדם של אסיר עולם או אסיר המרצה מ 25 שנות מאסר ומעלה, לאחר ריצוי שני שליש. ועדה זו כוללת 4 חברים: שופט מחוזי או עליון המשמש כיושב ראש הועדה, קצין שב"ס בדרגה של רב כלאי ומעלה (נטול זכות הצבעה), ו-2 נציגי ציבור בעלי 10 שנות ניסיון בתחום עיסוקם.

3. ועדה לקציבת עונש מאסר עולם – המדובר בוועדה אשר דנה בבקשה של אסיר עולם לקצוב את עונשו, בועדה יושבים 4 חברים הכוללת בין היתר – שופט מחוזי או עליון המשמש כיושב ראש הועדה, קצין שב"ס בדרגת רב כלאי ומעלה (נטול זכות הצבעה) ו-2 נציגי ציבור בעלי 10 שנות ניסיון בתחום עיסוקם.

לוועדת השחרורים יש את שיקול הדעת לשחרר בשחרור מוקדם אסיר כאשר קיימת חוות דעת רפואית הקובעת כי על רקע קיומה של מחלה ימיו של האסיר ספורים ו/או המשך מאסר מהווה עבורו סיכון חיים,

לרבות גם אסירים שמונשמים, בעלי דמנציה מתקדמת ומחוסרי הכרה.

שחרור זמני מתאפשר כשהאסיר סובל מסרטן או זקוק להשתלה של איבר.

עורך דין מיומן בייצוג אסירים, אותו שכר האסיר יביא לקיום דיון בעניין רק לאחר שדאג להשלים תכנית שיקום המותאמת ללקוח שלו,

אשר נבנית בשיתוף עם עובד רש"א (רשות שיקום האסיר) או גורם טיפולי בקהילה כשרלוונטי.

תכנית שיקום פרטית – מתי ?

כשיש קושי בבניית תכנית שיקומית בעזרת רש"א ובהעדר המלצה חיובית,

ניתן לבנות תכנית פרטית באמצעות גורמים וגופים המעניקים שירותים אלה.

לצורך כך יבקר עובד סוציאלי או גורם מקצועי מטעם הגוף הפרטי את האסיר ובאמצעות הראיון והמסמכים יכין תכנית עבור האסיר, בשיתוף עורך הדין שהאסיר שכר לצורך כך.

בית המשפט בעתירה שהוגשה (עת"א 22925-12-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) הורה לבתי הסוהר לאפשר כניסה של מטפלים פרטיים

בלא צורך בבדיקה של כל מקרה ומקרה,

וכי יש מקום לאפשר הצגת חוות דעת פרטית וכניסת מטפלים פרטיים מאפשרת להוציא אפשרות זו לפועל באופן אפקטיבי הלכה למעשה.

לאחר בניית התכנית, תועבר זו לוועדת השליש שתשקול את השחרור.

סיכויי השחרור המוקדם גוברים ככל והתכנית יסודית יותר ונותנת מענה אמיתי וטוב לצרכי האסיר ולטובת השיקום האישי שלו.

תכנית כזו צריכה לכלול מחויבות והתחייבות מצד האסיר, יכולת לפקח עליו, תכנית תעסוקתית, וכן תכנית טיפולית אפקטיבית.

לאחר בניית התכנית והעברתה יערך דיון בפני וועדת שליש.

חברי ועדות שליש / שחרורים מתמנים לתקופה של שנתיים וניתן למנות אותם לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם.

וועדות השחרורים מתכנסות בבתי הכלא ודיוני המעקב מתנהלים בבתי המשפט.

ועדת שליש – להלן מקום כינוס הועדה על פי חלוקה למחוזות –

מחוז מרכז – בתי כלא הנכללים: מעשיהו, איילון השרון  – בית משפט השלום כפר סבא

מחוז צפון – בתי הכלא הנכללים: מגידו, כרמל, שיטה, צלמון, דמון – בית המשפט בנצרת

מחוז הדרום – בתי כלא הנכללים: אשל, אלה, קציעות – בית המשפט בבאר שבע.

דיון חוזר בוועדת שליש / השחרורים והאפשרות לערער 

דיון חוזר בוועדה:

ככל ונערך דיון והבקשה לשחרור נדחית על ידי הוועדה, האסיר זכאי לבקש באמצעות עורך דינו דיון חוזר בוועדה על מנת שיוכל לשטוח את ענייניו בפניה פעם נוספות.

הופעה נוספת בפני הוועדה יעשה לאחר חצי שנת מאסר נוספת ו/או לאחר תקופה קצרה יותר ככל וכך נקבע על ידי ועדת השחרורים.

ככל ויהיה בידי האסיר באמצעות עורך הדין ששכר לצורך כך היכולת להציג נתונים חדשים ושינוי נסיבות ביחס לדברים כפי שעלו בדיון הקודם בכל הקשור לשיפור התנהגות, חוות דעת חיוביות וכד', ניתן יהיה להביא לשחרור מוקדם בדיון הנוסף.

ועדת שחרורים והאפשרות להגשת ערעור על החלטתה: 

בנוסף ניתן להגיש ערעור על ההחלטה של וועדת השחרורים שלא לשחרר אסיר שחרור מוקדם לבית המשפט המחוזי במחוז הרלבנטי

(אסיר שעדיין במאסר מגיש לבית משפט מחוזי שבאזור השיפוט של בית הסוהר ואסיר משוחרר לבית משפט מחוזי שבאיזור השיפוט שבו הוחזק האסיר בטרם השחרור) –

גם זאת חשוב לעשות באמצעות עורך דין המתמצא בייצוג אסירים, כך שבמקרים מתאימים ניתן יהיה להגיע להסדר מתאים ומוקדם עם הפרקליטות במקרים רלוונטים, בכל הקשור לתנאי השחרור.

ערעור על החלטה של ועדת השחרורים הינה עתירה הלכה למעשה.

העתירה יכולה להיות באחד הנושאים כדלקמן:

• החלטה שלא לשחרר על תנאי את האסיר (שחרור שליש)
• החלטה של הוועדה לא לשחרר אסיר מטעמים רפואיים
• עתירה בבקשה לבטל תנאים מסוימים שנקבעו לשחרור האסיר על ידי הוועדה
• החלטה שלא לגלות מידע חסוי אותו רוצה האסיר לדעת – ניתן להגיש עתירה בנושא רק כשזו מוגשת במסגרת של עתירה נגד החלטה שלא לשחרר את האסיר שחרור מוקדם או כשהעתירה הינה בנושא החלטה של ביטול שחרור או שינוי תנאים של השחרור שנקבע. (לא יתאפשר להגיש עתירה בנושא זה ככל והוחלט על ידי הוועדה לאפשר שחרור מוקדם על תנאי והאסיר נמנע מהגשת עתירה כנגד החלטה זו)

ערעור על החלטת ועדת שליש, נידון בהרכב של שלושה שופטים ואשר להם סמכויות שונות בהקשר לעתירות אלה,

לרבות הרשות להיחשף למידע חסוי וקבלת פרטים מגורמים מטעם היועמ"ש שלא בנוכחות העותר האסיר ועורך דינו.

על החלטה זו ניתן לערער אך ורק ברשות, משמע אין ערעור בזכות לאחר הערעור לבית המשפט המחוזי.

ככל וניתנה רשות ערעור, זה יוגש לבית המשפט העליון.

חשוב לדעת כי לאחר החלטה של ועדת השחרורים, לאפשר שחרור אסיר למשך "שליש",

ניתן לעכב את השחרור למשך 7 ימים, ככלל והיועמ"ש מודיע לוועדה כי הוא מעוניין או שוקל להגיש עתירה כנגד ההחלטה.

קיימים ארגונים שונים שיש ביכולתם לסייע לאסירים   ביניהם ניתן למנות בין היתר:

האגודה לזכויות האזרח בישראל (טלפונים: 073-7050752, 03-5608185)

המשקם (טלפון: 03-6367555)

אל סם (טל': 1599595909)

מוסדות לטיפול בנפגעי סמים (טל': 04-8619152)

פרח – תכנית לאומית להשפעה חברתית (טל': 1-599-550-500)

מכורים אנונימיים (טל': 050-5947837)

האפשרות לשחרור מוקדם היא מציאותית וברת סיכוי.

מדובר בעניין תלוי נסיבות, וניתן למצוא תכניות שמאפשרות שיקום אפקטיבי לשילוב מחודש בחיים שמחוץ לכלא.

לאתר הרשות לשיקום האסיר –

https://www.pra.co.il/

על רקע התפרצות נגיף הקורונה ובשל הנסיבות הייחודיות והקשות שנוצרו:

הותקנו תקנות שעת חירום בנוגע לדיוני ועדות שחרורים המרחיבות בין היתר את סמכות יושב ראש הוועדה לדון בדן יחיד,

הורחבה האפשרות לדחות דיונים,

ניתנה האפשרות לוועדה לקיים דיון שלא בנוכחות האסיר ובאמצעות אמצעי טכנולוגי המאפשר לו להקשיב לוועדה בהשתתפות מרחוק,

קיום דיון בכתב בלבד ככל ויש הסכמה של הצדדים לכך ועוד.

ככל ויש לך שאלות נוספות לגבי עתירות אסירים  אתה מוזמן ליצור עמי קשר ואשמח לענות.

לקריאת מאמרים נוספים שלי באתר מהדריניוז 

לסרטונים בערוץ היוטיוב –

https://www.youtube.com/feed/my_videos

סמנו לייק בעמוד הפייסבוק של עורך דין פלילי איילון בירנבוים והישארו מעודכנים.

עורך דין פלילי זה א.ב