עורך דין פלילי במרכז

על תחומי העיסוק של עורך דין פלילי במרכז

עורך דין פלילי במרכז עוסק בייצוג לקוחות בחדרי החקירות לפני ואחרי מעצר ובדיונים והליכים פלילים בבית המשפט. תחומי העיסוק של עורך דין פלילי במרכז מגוונים וכוללים בין היתר, עבריינות מין, סמים, נשק, רכוש, אלימות, אלימות במשפחה ועוד. יש חשיבות גדולה לבחירת עורך דין מקצועי ובעל ניסיון המומחה ספציפית בדין הפלילי, על מנת להתמודד מבחינה משפטית עם הטענות המועלות בחקירות המשטרה או בבית המשפט. מומחיותו של עורך הדין תבוא לידי ביטוי באיכות הטענות שהוא יעלה על מנת לסתור את הטענות של המשטרה והתביעה.

צווארון לבן ומניעת הטרדה

כדאי להיעזר בשירותי עורך דין פלילי מומלץ לייצוג בעבירות פליליות שנופלות תחת השם עבירות צווארון לבן. המורכבות של עבירות מסוג זה נוגעות לקיום היסוד הנפשי שבעבירה במהלך ביצוע העבירה. תחום נוסף שכדאי להיעזר עבורו בשירותי עורך דין פלילי מומלץ הוא במניעת הטרדות. בקשה עבור צו למניעת הטרדה מאיימת צריכה להיות מוגשת לבית משפט השלום בצירוף הנימוקים לבקשה והאסמכתאות הנדרשות. עוד טרם הגשת הבקשה לבית המשפט, כדאי להתייעץ עם עורך דין פלילי על מנת להבין אם בנסיבות הנוכחיות ובמצב הראיות שניתן יהיה להציג בפני בית המשפט, מהם הסיכויים להיענות של בית המשפט לבקשה ומתן צו למניעת הטרדה מאיימת בהתאם להגדרות בחוק.

צו זמני במעמד צד אחד עד לדיון נוסף

כאשר בית המשפט ייעתר לבקשה במעמד צד אחד, הצו יינתן לשבעה ימים בלבד. כלומר ניתן לקבל צו הטרדה מאיימת ללא נוכחות המטרידן באולם רק לשבוע. בית המשפט במהלך הדיון קובע דיון נוסף במעמד כל הצדדים. בדיון הנוסף ולאחר שמיעת טענותיהם של הצדדים השונים, השופט מוסמך להאריך את תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת לתקופה של 6 חודשים במידה והשתכנע בצדקת הבקשה.

עורך דין פלילי במרכז – מומחה לתחום

אם אתה מחפש עורך דין פלילי במרכז, כדאי לך להתייעץ עם עורך דין איילון בירנבוים. הוא מומחה בתחומי המשפט הפלילי ובעל ניסיון בייצוג מגוון רחב של חשודים ונאשמים בתיקים פליליים שונים. עורך דין איילון בירנבוים גאה בטיפול האישי והמסור שהוא מעניק  לכל לקוח ובזמינות שלו לצרכי לקוחותיו בכל שעות היממה. המשרד מתמחה במסגרת תפקידיו במגוון תחומים במשפט הפלילי ובייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים בכל הערכאות.

מסדר זיהוי

מסדרי זיהוי
אמצעי חקירה - מסדר זיהוי
מסדרי זיהוי ואופן עריכתם
Background vector created by dgim-studio – www.freepik.com
Designed by dgim-studio / Freepik

מסדר הזיהוי כיצד יש לבצע אותו מהם הכללים שחשוב להקפיד עליהם והחשיבות שלו ככלי חקירתי.

מהו מסדר זיהוי ?

מסדר זיהוי הינו כלי חקירתי חשוב המסייע למשטרה לעלות על זהותו של עבריין החשוד בביצוע של עבירה על ידי גילוי זהותו.

מדובר באמצעי בו יכולים החוקרים לעשות שימוש, במקרים בהם קיים עד ראייה שנכח במקום האירוע הפלילי שהבחין ויכול לזהות את מי שביצע את אותה עבירה בזמן אמת.

המדובר באותם מקרים בהם אין היכרות מוקדמת בין מי שחשוד בביצוע העבירה לעד הראייה.

ככל וקיימת היכרות מוקדמת כזאת, אין צורך לזהות את החשוד והעד יכול באופן קל וברור פשוט לציין את שמו וזהותו ועל כן במקרים כאלה השימוש במסדר זיהוי מתייתר.

מסדר הזיהוי ה"קלאסי" אותו כולנו מכירים מסרטים וסדרות טלויזיה הוא כזה שבו עומדים מספר אנשים בשורה,

כשהעד עומד מבעד לזכוכית אטומה בניסיון לזהות את האדם שראה בזירת העבירה.

ואולם, מסדרי זיהוי אינם מוגבלים רק לגרסה זו של זיהוי חי, וניתן לקיימם גם באמצעות תמונות וכן באופן "ספונטאני" או מאולתר. להלן יובא פירוט באשר לסוגים השונים של מסדרי זיהוי.

סוגים שונים של מסדר זיהוי ואופן קיומם

מסדר זיהוי חי

כפי שציינתי זהו הסגנון הקלאסי שבו מנוהל מסדר זיהוי ואשר נחשב גם לאמין ביותר.

בגרסה זו של ניהול מסדר זיהוי עומד העד שראה את החשוד בזירת העבירה או בסמוך לה,

אל מול מספר אנשים כשאחד מהם הוא החשוד שהמשטרה תפסה.

למסדר זיהוי מסוג זה קיימים כללים לאופן ניהולו, ואשר אי עמידה בכללים אלה תוריד באופן מהותי ממשקל הזיהוי.

אחד הכללים הבסיסיים והחשובים הינו כי לאנשים שעומדים עם החשוד במסדר צריך להיות דמיון לחשוד –

זאת כשלכל הפחות מצויים באותו מסדר 8 אנשים וזאת במטרה לצמצמם את האפשרות לזיהוי מוטעה.

בנוסף, מסדר הזיהוי צריך להיות כזה שמעמיד בתוכו אנשים היכולים לענות פחות או יותר לתיאור שמסר העד המזהה בעדות שלו במשטרה.

כך, ככל שזה תיאר אדם בלונדיני כחשוד בעבירה, יהיה זה טוב כי האנשים במסדר יעמדו בקריטריון  ולא יובאו אנשים בעלי גוון שיער שחום.

המטרה היא לאפשר לאותו עד מזהה את היכולת לראות ולחוות את מה שנחרט במוחו,

כך וככל והאדם שזיהה בזירת העבירה אכן מצוי בתוך אותו מסדר הרי שיגברו הסיכויים שהעד יוכל לזהותו ללא טעות.

מסדרי זיהוי באמצעות תמונות

מסדר זיהוי באמצעות תמונות נחשב לפחות אמין ממסדר הנעשה בגרסתו החיה.

שימוש במסדר זיהוי מסוג זה נעשה בעיקר כאשר יש חשש של העד מפגישה עם החשוד,

או שהוא מביע הסתייגות ו/או חוסר רצון להתעמת עם הסיטואציה הקשה של זיהוי כשעומדים מולו קבוצה של אנשים זרים.

לעיתים החשוד במעשה הספיק לשנות את מראהו החיצוני ועל כן יש חשיבות בהצגת תמונות בטרם בוצע השינוי –

כך שהעד המזהה יוכל להסתכל בתמונה עם פניו של החשוד המייצגים נאמנה את מראהו במועד בו ראה אותו החשוד בזירה.

במסדר עם תמונות קיימת חשיבות מעטה יותר למבנה הגוף וניתן יותר להתמקד בפנים של האנשים המוצגים באמצעות תמונה,

לעומת זאת בגרסה של מסדר חי קיימת חשיבות גם ביחס להעמדת אנשים דומים במבנה הגוף,

דבר המהווה עבור החוקרים אתגר לוגיסטי גדול יותר ואולם זיהוי כזה כאמור ייחשב לאמין יותר.

בנוסף לצורות אלה של מסדר זיהוי קיימות שיטות נוספות שבהן נעשה שימוש פחות תכוף:

זיהוי ספונטאני וזיהוי מאולתר

אלו הן שתי שיטות נוספות כשהראשונה מתייחסת למצב בו העד המזהה פוגש או רואה את החשוד באופן מקרי לחלוטין פעם נוספת אם בזירה ואם במשטרה –

המדובר במה שיכול להתרחש ואולם הסיכוי הינו מזערי ללא תכנון מוקדם של המשטרה.

ככל ואכן מתבצע זיהוי ספונטאני אמיתי, הרי שמדובר בזיהוי בעל ערך גבוה וזאת משום העדר התכנון שבו.

לעומת זאת זיהוי מאולתר הינו מצב שבו המשטרה נאלצת לייצר סיטואציה שבה החשוד במעשה מצוי בחברת אנשים נוספים הדומים לו "באופן "מקרי" מבלי שהחשוד מודע לכך,

וזאת מאחר והחשוד במעשה אינו משתף פעולה ואינו מסכים לעריכת מסדר.

במקרה כזה, עד הראייה נמצא במקום מחבוא ואשר ממנו הוא מתצפת ומנסה לראות באם הוא מצליח לזהות את מבצע העבירה בו הבחין בזירה.

כשהמצב ממש קשה ולמשטרה אין קצה חוט היא מזמינה את העד המזהה לבצע –  "הצבעה באלבום עבריינים"

מדובר בשיטה של ביצוע נסיון זיהוי כשהעד מדפדף בתמונות של אנשים בעלי עבר פלילי מכביד המוכרים למשטרה ואשר החוקרים סבורים כי יש סיכוי שיש להם קשר לאירוע הנחקר.

בנוסף וכחלק מהתנאים לביצועו של מסדר זיהוי תקין –  קיימת חובה שהמסדר יערך בנוכחות עורך דין פלילי מטעם החשוד !!

שעורך הדין יוכל לבחון ולהקפיד על אופן ביצוע המסדר וכי הכללים נשמרים.

לעורך הדין מטעם החשוד יש את הזכות לתחקר במספר שאלות את העד המזהה וזאת מתוך כוונה לבדוק את רמת הזיהוי והטיב שלו.

עורך דין טוב יוודא באם קיימת היכרות מוקדמת כלשהי בין החשוד לעד שכן מסדר זיהוי מחייב היעדרה של היכרות כזו.

חשוב שעורך דין בקיא מהתחום הפלילי ייבדוק במהלך עריכת מסדר זיהוי כי נקודת ההתבוננות הייתה מספקת לצורך זיהוי החשוד,

יש לוודא כי היכולת להסתכל בחשוד בזירה הייתה מספיק ארוכה ומספקת לצורך זיהוי,

עורך הדין אמור לבדוק האם העד נחשף לחשוד עוד קודם לעריכת המסדר כך שהחוקרים "זיהמו" את ערכו של המסדר ועוד.

למסדר שנערך נרשם פרוטוקול המתעד את מהלכו וזאת כדי להבטיח את היכולת להביא את הממצאים , גם לדרגים השיפוטיים ככל ויוגש כתב אישום.

מדובר במבחן זכרונו של העד והמסדר בא לחזק את העדות שמסר בדבר זיהוי העבריין בזירת העבירה.

חשוב לדעת כי טעות בזיהוי אינו מביא לביטול החשד וכן אינו מביא לביטול הגרסה של העד באשר לזיהוי שמסר ואולם ככל ואין בתיק ראיות נוספות מלבד אותו זיהוי בעדות,

הרי שהסיכוי להרשעה קטן באופן ממשי ועל כן פחותים הסיכויים כי יוגש כתב אישום בנסיבות אלה.

חשוב להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי בקיא ומנוסה במהלך ביצוע מסדרי זיהוי –

חשוב שזה יידע להקפיד על הכללים ואף להכתיב במידה נכונה את אופן הצבת הניצבים במסדר הזיהוי,

ההבדל בין נוכחות כזאת להיעדר של עורך דין הוא ההבדל שבין בחינת זכרון אמיתית לעד המזהה לבין זיהוי מוטעה.

עורך דין בקיא לא יאפשר את הימצאות החשוד בקרבת העד המזהה עוד טרם עריכת המסדר,

ויאפשר את תחילת המסדר רק אחרי שיוודא את ניטרול הגורמים השונים שיכולים להביא לזיהוי שגוי.

גם במסדר זיהוי תמונות עורך הדין בוחר מהאלבום המשטרתי את התמונות וקובע את הסדר בו יוצגו לעד המזהה וכל זאת תוך פיקוח על ניהול הפרוטוקול.

מוח האדם הינו דבר מתעתע ולעיתים משוכנעות בזיהוי מובילה להבנה בדיעבד כי המדובר בזיהוי שגוי, דבר שאף הוכח במחקר מעמיק שנערך בארצות הברית בנושא זה.

על כן, רק נוכחות של עורך דין בקיא יאפשר רמת בטחון גבוהה כי הזיהוי אינו מבוסס על עיוות בתפיסה של העד וכי הזיהוי הנו אמיתי.

ככל ויש לכם שאלות נוספות בנושא מסדר הזיהוי או בכל עניין אחר אתם מוזמנים ליצור עמי קשר ליעוץ ראשוני.

סמנו לייק בדף הפייסבוק והישארו מעודכנים.

עורך דין פלילי זה א.ב

חיפוש בטלפון נייד – המותר והאסור

חיפוש בנייד

חיפוש בנייד על ידי המשטרה – פעולה שלא תמיד מותרת –

חיפוש בטלפון נייד – האם מותר למשטרה לעשות זאת ?

חיפוש בנייד
חיפוש בנייד

המצב החקיקתי 

חיפוש בטלפון נייד מוסדר בין היתר בסעיף 23 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי עיון בחומרי מחשב והפקת פלט כחלק מעיון זה הינו הלכה למעשה מעשה של חיפוש – דבר שיש לעשותו על ידי אדם מיומן.

הטלפון הנייד הינו בגדר מכשיר מחשב ומשכך ובהתאם לסעיף, חיפוש כזה יכול להיעשות בהתאם לצו שיפוטי בלבד.

צו כזה צריך שיהיה מפורט ומתואר בו היקף ההיתר בחיפוש,

מטרות החיפוש והכל על מנת למנוע פגיעה מעבר לדרוש בכל הקשור לפרטיות חייו של החשוד.

חיפוש בנייד ללא צו –  בחקירה או שלא בזמן חקירה – האם אפשרי ואימתי ?

חיפוש בטלפון נייד ללא צו שיפוטי אפשרי כאשר החשוד נותן הסכמתו מדעת בהתאם למבחני הלכת ״בן חיים״ שנקבעה בבית המשפט העליון.

הסכמה מדעת על פי הלכה זו הינה הסכמה שניתנה לאחר שהוסבר לחשוד שיש לו את הזכות לסרב לחיפוש בנייד.

ממצאים שהושגו ללא צו שיפוטי וללא הסכמה מדעת עלולים להיחשב לראיות לא קבילות ועל כן יכולות להיפסל בבית המשפט.

חיפוש בטלפון הנייד יתאפשר לשוטר ללא צו, גם כאשר החשד שבגינו הוא מבקש לעשות סריקה של הסלולארי הינו חשד לביצוע עבירה מסוג פשע.

פשע הינה עבירה שהעונש הקבוע בצידה בסעיף המגדיר אותה עומד על יותר מ-3 שנות מאסר.

חשוב לדעת כי פגיעה בפרטיות של אדם ונקיטת פעולה בניגוד לחוק על ידי איש שמייצג את רשויות החוק צריכה לגרור הגשת תלונה מצד האדם שנפגע,

על מנת שיתבצע הליך של מיצוי הדין עם מי שהפר את החוק.

לא ניתן לקבל בהשלמה פעולות של שוטרים המנוגדות לחוק ומפרים את זכויות האזרח.

יתרה מכך, הדבר חמור שבעתיים כשהמדובר באיסוף של ראיות המשמשות להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם שזכויותיו הופרו.

נקודות נוספות לגבי חיפוש בנייד

נושא ביצוע חיפושים בטלפון הנייד הגיע לכותרות במספר הזדמנויות.

אחת המפורסמות שבהן הינו דיון שנערך בבית משפט השלום בתל אביב בנושא חיפוש שנערך בטלפון הנייד של יועצי ראש הממשלה.

כבוד השופט עלא מסארווה ביקר את התנהלות המשטרה וקבע שם כי חיפוש ותפיסה של מכשיר נייד מבלי שקדמה לפעולה זו בקשה לקבלת צו שיפוטי הינו פגם חזק ומשמעותי.

בנוסף קבע כב׳ השופט מסארווה כי בהעדר צו על החוקרים היה לקבל הסכמה מדעת במובנה המשפטי כפי שנקבע בהלכת ״בן חיים״ – דבר שלא נעשה מאחר ולא הוסבר בדבר הזכות שלא להסכים לחיפוש וכי התנגדות לא יכולה לשמש כראייה נגדם.

חשוב כי כל אדם יהיה מודע לזכויותיו המשפטיות,

ואולם בד בבד חשוב להבין בדבר העובדה כי מדובר במכשיר שאוגר נתונים רבים אודותינו

לרבות לגבי המיקום שלנו בכל רגע ורגע, התקשרויות שלנו עם צדדי ג׳, מסלולי נסיעה, תחומי התעניינות ופרטי חיפוש ברשת האינטרנט ועוד.

סיכום

מדובר במכשיר ששינה את חיינו והגדיל באופן משמעותי את היכולת של הרשויות להתחקות אחרי פעולות שאנו מבצעים.

המתח שבין הצורך של המשטרה לחדור לפרטיות שלנו על מנת להביא ראיות המסייעות לה,

לבין הצורך בשמירת הפרטיות שלנו, ממשיך לתת אותותיו ועל כן נדרשת זהירות גם כאשר הזכויות שלנו ידועות וברורות.

אם יש לכם שאלות נוספות אתם מוזמנים ליצור עמי קשר ואשמח לעמוד לרשותכם.

סמנו לייק בדף הפייסבוק והישארו מעודכנים.

מאמרים נוספים

עורך דין פלילי זה א.ב

הזכות להפגין והפוטנציאל להסתבך בפלילים – דרכי התמודדות

איך מתמודדים עם מעצר בהפגנה ? באיזה סוגים של עבירות עלולים להסתבך מפגינים בלהט המצב, וכיצד ניתן להתמודד עם חשדות הקשורים אגב הזכות להפגין ? על כך ועוד במאמר שכתבתי עבור מעריב –

לקריאת המאמר המלא 

 

עורך דין פלילי זה א.ב

תקנה 15ב – תקנות התעבורה

תקנה 15 ב לתקנות התעבורה

תקנה 15ב - סירוב רשיון

תקנה 15ב לתקנות התעבורה – סירוב קבלת רשיון מקצועי

תקנה 15 ב' לתקנות התעבורה, הינו סעיף המאפשר לרשות המנהלית קרי – רשות הרישוי של משרד התחבורה,
שלא לאפשר לאדם לקבל תעודה לרשיון נהיגה מקצועי כגון רכב ציבורי (אוטובוס), בוחני רישוי, מורים לנהיגה, רכב כבד וכד').
המקרים בהם הרשות רשאית שלא לאפשר את קבלת התעודה מפורטים בסעיף כדלקמן:
תקנה 15ב  לתקנות התעבורה ואשר מהותה סירוב קבלת רשיון מקצועי בנושא תעבורה, קובעת כי -מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו – הרשות) או חידושה,
רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן – המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם –(1)   יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי שלהרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין – אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס;

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

(2)   לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי;

(3)   הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה;

(4)   המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה;

(5)   רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה;

(6)   המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה;

(7)   המבקש הורשע בשלוש עבירות תעבורה או יותר או בעבירה לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, למעט עבירות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה.

ביטול תעודה או התלייתה תק' תשמ"ז-1987

15ג.   הרשות שנתנה תעודה לפי תקנות אלה רשאית לבטלה או להתלותה עד שיתמלאו תנאים שתקבע, אם –

(1)   נתקיים בבעל התעודה האמור בתקנה 15ב(1) עד (3);

(2)   הוברר לרשות שתנאי מתנאי התעודה לא קויים או שהנסיבות שהיו קיימות בעת מתן התעודה השתנו או שהתעודה הושגה על סמך הודעה כוזבת.

האם ניתן לבקש את ביטול ההתלייה על פי תקנה 15ב לתקנות התעבורה ?

אם כן מהאמור בסעיף ניכר כי גם ככל והמבקש אכן סומן בשל קיום אחד המקרים המצוינים בחוק, המדובר בעניין הנתון לשיקול דעת של הרשות המנהלית.

מכאן, ככל ומי שמבקש לקבל רישיון רלבנטי נדחה על ידי משרד הרישוי, הרי שעדיין אין המדובר בסוף פסוק.

בעזרת עורך דין בקיא יכול המבקש להביא בפני משרד הרישוי בקשה מנהלית מסודרת הנתמכת במסמכים על מנת לקצר את תקופת ההמתנה עד שיוכל להגיש בקשתו מחדש,

ובמקרים מסוימים ניתן אף לבטל את תקופת ההמתנה באופן כליל.

המדובר בבקשה שהיענות לה בדומה לבקשת חנינה, יסודה במידת החסד של הרשות,

מלפנים לשורת הדין ואשר כאמור נתונה לשיקול דעת.

במקרים קיצוניים ניתן בהינתן סירוב הרשות לבקשת קיצור התקופה למתן הרישיון,

להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, כאשר התערבות בשיקול דעת הרשות על ידי הערכאה השיפוטית יתאפשר במקרים חריגים בלבד.

אם אתם נתונים בדילמה וזקוקים לרישיון באופן דחוף מפאת מצוקה כלכלית או כל סיבה אחרת ,

אני מזמין אתכם ליצור עמי קשר להתייעצות ראשונית באשר לכדאיות הפנייה לרשות המנהלית,

בבקשה לקיצור או ביטול תקופת ההמתנה לקבלת הרישיון,

 

על מנת ולאמוד את סיכוי ההצלחה במקרה הקונקרטי שלכם.

סמנו לייק בדף הפייסבוק

תלונת שווא / תלונה שקרית – כיצד להתמודד

תלונת שווא

<a href='https://www.freepik.com/photos/business'>Business photo created by yanalya - www.freepik.com</a>הגשת תלונת שווא

מהי תלונת שווא / תלונה שקרית ?

תלונת שווא הינו מצב בו המתלונן או המתלוננת מוסרים דברים שלא היו ולא נבראו במסגרת תלונתם במשטרה,

דבר שמסבך אדם חף מפשע מתוך מניעים לא כשרים של הצד המתלונן.

מדוע הגשת תלונת שווא הינו מעשה חמור ?

המדובר בתופעה שאם בעבר הייתה שולית ואיזוטרית, כיום לא ניתן עוד להצביע עליה ככזו.

יותר ויותר אנו נחשפים לסיפורים ופרשיות של הגשת תלונה שקרית במשטרה,

כאשר נקודת המוצא של הגוף החוקר הינה בדרך כלל לכל הפחות כי יש לבדוק את התלונה, ולעיתים אף כשהחשוד במעצר.

המשטרה מניחה כי המדובר בחשוד שאינו משתף פעולה ומספר את האמת בעוד שהמתלונן / מתלוננת הינם קורבן לעבירה אמיתית.

במקרים קיצוניים יותר אף עלולות להתקבל הודיות שווא של חשוד שאינו חזק מספיק לעמוד על גרסתו האמיתית ומשתכנע למסור גרסה שמפלילה אותו מתוך מחשבה שהדבר יביא להפסקת הלחץ שהוא מצוי בו.

תלונה שקרית – מה ההשלכות ?

החומרה הגבוהה בהגשת תלונה שקרית למשטרה נובעת מהצורך בחשיפת אמת שהינה אחת ממטרות ההליך הפלילי.

מסירת אמירה כוזבת חותרת תחת מטרות אלה ועשויה להביא להרשעת חפים מפשע.

מעבר לכך, הדבר גורם לנזקים קשים למי שנאלץ להתמודד כחשוד בחקירה משטרתית ולעיתים כנאשם, על לא עוול בכפו.

על הנזקים הנפשיים והאישיים קשה לעמוד במסגרת זו ואולם ניתן להצביע על נזקים ממוניים רבים ואשר חלקם יצוין בהמשך.

על אף זאת הרשויות מהססות להגיש כתבי אישום כנגד מי שהתלונן תלונת שקר, וזאת בשל שיקולים שונים.

מדיניות רשויות התביעה והמשטרה לגבי תלונה שקרית

בהקשר זה יש לציין את הנחיה מספר 2.5 של פרקליט המדינה העוסקת בין היתר, במדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אימרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט.

ההנחיה שבעבר אסרה הגשת כתבי אישום כנגד מתלוננות המשקרות בעת הגשת תלונה,

כיום יוצרת איבחון בין עלילה לבין מסירת אמרה כוזבת או סותרת שאינה מגעת לכדי עלילה.

במקרה של עלילה ההנחיה מורה על העברת הנושא לחקירה.

עם זאת, כאשר המתלונן או המתלוננת מוסרים אמרה שקרית מתוך כוונה להטעות, מתבצע במקרה כזה "איזון אינטרסים" כאשר רק בהתקיים תנאים מסוימים יועבר הדבר לבדיקה.

כיצד ניתן לשכנע  לפתוח בחקירה כשקיימת כוונה להטעות את המשטרה ?

ככל שהנסיבות בהן ניתנה האמירה השקרית או הבדייה הן נסיבות המורות על נסיבות מחמירות יותר כך יגבר הסיכוי כי תתקיים בדיקה.

ככל שפוטנציאל הנזק למי שהתלוננו כנגדו גדול יותר, כך קיים סיכוי גבוה יותר שהתובע יאפשר העברת הנושא לחקירה.

עם זאת, אין לתלות תקוות באפשרות זאת יתר על המידה, שכן לא בכל מצב ולא בכל מקרה גילוי שתלונה הינה שקרית יוכל להביא לכדי הליך מלא, שבו המתלונן יאלץ לשלם בסנקציה על הבחירה לשקר מול הרשויות ולסבך אדם חף מפשע.

לצורך כך חשוב לעשות שימוש בעורך דין פלילי או כזה שהינו בקיא באופן בו ניתן לגרום לרשויות לפעול בכיוון הרצוי,

כך שתלונת שקר נבזית לא תאפשר למי שהגיש אותה להנות מפירותיו הבאושים של המעשה,

ואף לגרום לכך שהמתלונן או המתלוננת יישאו בתוצאות  המעשה החמור.

האם אפשר לתבוע תביעת דיבה בגין תלונת שקר על פי חוק איסור לשון הרע ?

חשוב לדעת כי תלונת שווא במשטרה וככל ויש ראיות להיותה כזו, על אף פסיקה קודמת שאינה מאפשרת זאת, מזכה את מי שנפגע גם לפיצוי בתביעת לשון הרע.

על מנת ולתבוע בלשון הרע צריך להמתין שהתלונה תסגר לאחר החקירה בעילה של חוסר אשמה, תנאי נוסף הינו שהתלונה הוגשה שלא בתום לב.

הבעייתיות הגדולה בתלונות שווא בעיקר בנושא של אלימות במשפחה, מתקיימת בתיקים של מילה כנגד מילה,

בהם האלמנט הראייתי מצומצם, כאשר תלונות אלה משמשות כטקטיקה לגרום נזק לבן או בת זוג בהליכי גירושין.

כאשר המשטרה מסרבת לקיים הליך חקירה בגין תלונת שווא שהוגשה,

פתוחה בפני הצד הנפגע להגיש גם קובלנה פלילית בגין לשון הרע וזאת בנוסף להליך האזרחי, כהליך חלופי לבירור טענותיו.

השימוש בתלונות שווא הינו מגונה, בעיקר בתיקי משפחה רבים בהם הדבר נעשה ככלי ניגוח.

החכמה והדבר החשוב הינה האפשרות להוכיח ולהביא ראיות כי מדובר בתלונת שווא, וכי אין המדובר בטענות בעלמא בדבר תלונה שקרית.

האינפלציה בתלונות בדויות הינה תוצאה של העדר אכיפה ואי נקיטת הליכים כלפי מתלונני שווא

ללא התערבות של עורך דין פלילי שילווה את הצד הנפגע הרשויות נמנעות בדרך כלל מניהול חקירות, קל וחומר הגשת כתבי אישום כלפי מי ששיקר מתוך מניע פסול.

מספר טיפים חשובים להתמודדות עם תלונת שווא

1. אל תחשבו עם הרגש אלא עם הראש – ככל ולא תעשו כן ישמש הדבר כר להגשת תלונות שווא נוספות כנגדכם

ואתם לא תפעלו על מנת ולאסוף ראיות בקור רוח להוכחת הזדון שנעשה לכם.

2. תקליטו !! – כל אינטראקציה או שיחה עם הצד השני המועד לסכנה,

כל שיחה גם עם צדדים שלישיים שמתווכים בין הצדדים כגון משפחה או חברים משותפים – חובה להקליט !

לפעמים נאמרים ומתגלים אוצרות שככל ולא תתעדו אותם לא תוכלו להוכיח אותם.

3. לא להילחץ ! ככל ותתנו ללחצים להכריע אתכם תפסידו את המערכה.

4. להשתמש בליווי של עורך דין מנוסה שינחה אתכם כיצד לפעול טקטית ומשפטית, שיוכל להכיל את מצבכם הקשה ולסייע לכם לפעול למען המטרה הצודקת בהוכחת העוול שנגרם לכם.

5. אין להגיש תלונה נגדית כאשר התלונה הנגדית הינה תלונת שווא אף היא – 

תלונה נגדית בגין תלונת שווא צריכה להיתמך בראיות באופן שניתן להראות כי מדובר במידע כוזב,

וכי הדברים לא מסתכמים במילים ריקות, כתוצאה של מאבק משפחתי או מאבק אחר.

ייתכן מצב בו אתם צופים או חוששים שתלונת שווא עומדת להיות מוגשת כנגדכם אולם כזאת טרם הוגשה הלכה למעשה.

במקרה כזה חשוב מאוד כבר מתוך צפיית פני עתיד לאסוף ראיות התומכות בעובדה כי התלונה הינה תלונת שווא –

חשוב לתעד בהקלטות וצילומים כל אינטראקציה,

להראות כיצד הצד המתלונן הוא שאיים בהגשת תלונות שווא עוד טרם עשה כן.

תלונת שווא והנזק שהיא גורמת היא בעלת אופי הרסני על מי שחרב עליו עולמו ברגע, עת הוא ניצב בחקירה ואולי בפני מעצר על לא עוול בכפו.

הדבר גורר בושה והשפלה בפני החוגים המשפחתיים ובקרב החברים,

ונגרמת פגיעה במוניטין ובשם הטוב של מי שהתלוננו כנגדו.

לעיתים מתלווה לכך במקרים מסוימים גם כיסוי תקשורתי שאף מגדיל את הנזק ופוער חור גדול יותר בליבו של ה"חשוד בפרשייה חמורה של הטרדות מיניות"

שלאחר מכן נסגרת בקול ענות חלושה, כשאת הנזק שנגרם לא ניתן להשיב.

החשיבות בקבלת ליווי מעורך דין בהתמודדות אל מול תלונה שקרית

למביט מהצד קשה להעריך מיהו הצד הצודק.

המתלונן או המתלוננת שבודים תלונה, עלולים להחזיק בפרופיל אישיותי בעייתי שאינו מאפשר להבחין בשקרים שלהם, בייחוד כשניכר שהם מאמינים במה שהם אומרים.

קיימים לא מעט אנשים שמאמינים בשקרים שהם מספרים וסוחפים בעזרת כריזמה שהם ניחנו בה את הסביבה שלהם להאמין אף הם בשקרים הללו.

דווקא משום כך, גוברת החשיבות בקבלת יעוץ משפטי וליווי צמוד מעורך דין בקיא'

שיוכל לנווט אתכם במים הסוערים בזירות השונות, למען טיהור שמכם, גם בנתיב הפלילי והן בנתיב האזרחי.

לקריאה אודות טיפול משרדנו במקרה של תלונות שווא

ככל וגם אתם מתמודדים עם תלונת שווא וככל ויש לכם שאלות נוספות אתם מוזמנים ליצור עמי קשר ואשמח לענות על שאלות באופן אישי.

סמנו לייק בדף הפייסבוק והישארו מעודכנים

ועדות שחרורים – ועדת "שליש" – שחרור מוקדם – שחרור על תנאי

Black photo created by welcomia - www.freepik.com

טיעונים לעונש או לשמור לועדות שליש

ועדת שליש או ועדת שחרורים – מהי החקיקה הרלבנטית בנושא  ?

המסגרת הנורמטיבית של נושא ועדת השחרורים הינו חוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א 2001.

וועדת השחרורים הינו הגורם המקבל החלטות בכל הקשור לשחרור מוקדם של אסירים כולל שחרורים הנעשים מטעם רפואי.

על פי סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר:

אסיר הנושא עונש במשך יותר מ 6 חודשים, לאחר 2/3 מתקופת השהייה בכלא, יכול להשתחרר על פי שיקול דעת של ועדת שחרורים, על פי בקשתו, מהמשך הכליאה, אחרי שהועדה השתכנעה כי הוא ראוי לשחרור מוקדם ושאין בכך סיכון לשלום הציבור.

אם כן, שיקול הדעת של ועדת השחרורים הינו למשך השליש האחרון של תקופת העונש שנגזרה על האסיר.

ועדת שליש / ועדת השחרורים – הקריטריונים שנבדקים בכל הקשור לזכאות לשחרור מוקדם הינם בין היתר:

נסיבות העבירה, החומרה, הרשעות קודמות, רמת מסוכנות, סיכויי שיקום, התנהגות בכלא ועוד.

באשר לנושא חומרת העבירה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בהליך  עת"א 27418-06-13 כי:

לא ניתן לקבוע כי מי שעבר עבירה חמורה פעם אחת, בהכרח יחזור לעבור עבירות נוספות בעתיד, ומכאן נגזרת באופן אוטומטי ההנחה השגויה כי בהכרח נשקפת ממנו סכנה.

על כן, קבע בית המשפט כי חומרת העבירה או המעשה הינו רק אחד ממכלול השיקולים שיובאו בחשבון, בהקשר של שחרור מוקדם.

חומרת העבירה הינה אינדיקציה לסיכון, אולם לא מדובר בעניין חד משמעי ואשר על כן ניתן לסתירה על ידי הבאת נתונים אחרים.

מכאן ניתן ללמוד פעם נוספת על החשיבות היתרה, בשימוש בעורך דין בקיא במסגרת הייצוג בוועדות השחרורים.

אם כן, ועדת שחרורים רשאית לשחרר אסיר המרצה את עונשו, עוד בטרם סיים לרצות את תקופת המאסר שנגזרה עליו.

הזכאות לייצוג במסגרת ועדות שחרורים אלה מוסדרת אף היא וחשובה: לאסיר הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין כמובא ולא ניתן להפריז בחשיבות קבלת הייצוג במסגרת זו.

ישנם 3 סוגים של ועדת שליש ו/או שחרורים:

  1. ועדת שחרורים רגילה – כמובא לעיל מדובר בועדה הדנה בשחרור מוקדם של אסיר למשך השליש האחרון של העונש אותו היה אמור לרצות.  ועדה זו כוללת 4 חברים: שופט בית משפט שלום משמש כיושב ראש הוועדה, קצין שב"ס בדרגה של רב כלאי ומעלה (נטול זכות הצבעה) ו-2 נציגי ציבור בעלי נסיון של 5 שנות ניסיון בתחום עיסוקם.

 

  1. ועדת שחרורים מיוחדת – זוהי ועדה הדנה בשחרור מוקדם של אסיר עולם או אסיר המרצה מ 25 שנות מאסר ומעלה, לאחר ריצוי שני שליש. ועדה זו כוללת 4 חברים: שופט מחוזי או עליון המשמש כיושב ראש הועדה, קצין שב"ס בדרגה של רב כלאי ומעלה (נטול זכות הצבעה), ו-2 נציגי ציבור בעלי 10 שנות ניסיון בתחום עיסוקם.

 

  1. ועדה לקציבת עונש מאסר עולם – המדובר בוועדה אשר דנה בבקשה של אסיר עולם לקצוב את עונשו, בועדה יושבים 4 חברים הכוללת בין היתר – שופט מחוזי או עליון המשמש כיושב ראש הועדה, קצין שב"ס בדרגת רב כלאי ומעלה (נטול זכות הצבעה) ו-2 נציגי ציבור בעלי 10 שנות ניסיון בתחום עיסוקם.

לוועדת השחרורים יש את שיקול הדעת לשחרר בשחרור מוקדם אסיר כאשר קיימת חוות דעת רפואית הקובעת כי על רקע קיומה של מחלה ימיו של האסיר ספורים ו/או המשך מאסר מהווה עבורו סיכון חיים,

לרבות גם אסירים שמונשמים, בעלי דמנציה מתקדמת ומחוסרי הכרה.

שחרור זמני מתאפשר כשהאסיר סובל מסרטן או זקוק להשתלה של איבר.

עורך דין מיומן בייצוג אסירים, אותו שכר האסיר יביא לקיום דיון בעניין רק לאחר שדאג להשלים תכנית שיקום המותאמת ללקוח שלו,

אשר נבנית בשיתוף עם עובד רש"א (רשות שיקום האסיר) או גורם טיפולי בקהילה כשרלוונטי.

תכנית שיקום פרטית – מתי ?

כשיש קושי בבניית תכנית שיקומית בעזרת רש"א ובהעדר המלצה חיובית,

ניתן לבנות תכנית פרטית באמצעות גורמים וגופים המעניקים שירותים אלה.

לצורך כך יבקר עובד סוציאלי או גורם מקצועי מטעם הגוף הפרטי את האסיר ובאמצעות הראיון והמסמכים יכין תכנית עבור האסיר, בשיתוף עורך הדין שהאסיר שכר לצורך כך.

בית המשפט בעתירה שהוגשה (עת"א 22925-12-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) הורה לבתי הסוהר לאפשר כניסה של מטפלים פרטיים

בלא צורך בבדיקה של כל מקרה ומקרה,

וכי יש מקום לאפשר הצגת חוות דעת פרטית וכניסת מטפלים פרטיים מאפשרת להוציא אפשרות זו לפועל באופן אפקטיבי הלכה למעשה.

לאחר בניית התכנית, תועבר זו לוועדת השליש שתשקול את השחרור.

סיכויי השחרור המוקדם גוברים ככל והתכנית יסודית יותר ונותנת מענה אמיתי וטוב לצרכי האסיר ולטובת השיקום האישי שלו.

תכנית כזו צריכה לכלול מחויבות והתחייבות מצד האסיר, יכולת לפקח עליו, תכנית תעסוקתית, וכן תכנית טיפולית אפקטיבית.

לאחר בניית התכנית והעברתה יערך דיון בפני וועדת שליש.

חברי ועדות שליש / שחרורים מתמנים לתקופה של שנתיים וניתן למנות אותם לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם.

וועדות השחרורים מתכנסות בבתי הכלא ודיוני המעקב מתנהלים בבתי המשפט.

ועדת שליש – להלן מקום כינוס הועדה על פי חלוקה למחוזות

מחוז מרכז – בתי כלא הנכללים: מעשיהו, איילון השרון  – בית משפט השלום כפר סבא

 

מחוז צפון – בתי הכלא הנכללים: מגידו, כרמל, שיטה, צלמון, דמון – בית המשפט בנצרת

 

מחוז הדרום – בתי כלא הנכללים: אשל, אלה, קציעות – בית המשפט בבאר שבע.

דיון חוזר בוועדת שליש / השחרורים והאפשרות לערער 

דיון חוזר בוועדה:

ככל ונערך דיון והבקשה לשחרור נדחית על ידי הוועדה, האסיר זכאי לבקש באמצעות עורך דינו דיון חוזר בוועדה על מנת שיוכל לשטוח את ענייניו בפניה פעם נוספות.

הופעה נוספת בפני הוועדה יעשה לאחר חצי שנת מאסר נוספת ו/או לאחר תקופה קצרה יותר ככל וכך נקבע על ידי ועדת השחרורים.

ככל ויהיה בידי האסיר באמצעות עורך הדין ששכר לצורך כך היכולת להציג נתונים חדשים ושינוי נסיבות ביחס לדברים כפי שעלו בדיון הקודם בכל הקשור לשיפור התנהגות, חוות דעת חיוביות וכד', ניתן יהיה להביא לשחרור מוקדם בדיון הנוסף.

ועדת שחרורים והאפשרות להגשת ערעור על החלטתה: 

בנוסף ניתן להגיש ערעור על ההחלטה של וועדת השחרורים שלא לשחרר אסיר שחרור מוקדם לבית המשפט המחוזי במחוז הרלבנטי

(אסיר שעדיין במאסר מגיש לבית משפט מחוזי שבאזור השיפוט של בית הסוהר ואסיר משוחרר לבית משפט מחוזי שבאיזור השיפוט שבו הוחזק האסיר בטרם השחרור) –

גם זאת חשוב לעשות באמצעות עורך דין המתמצא בייצוג אסירים, כך שבמקרים מתאימים ניתן יהיה להגיע להסדר מתאים ומוקדם עם הפרקליטות במקרים רלוונטים, בכל הקשור לתנאי השחרור.

ערעור על החלטה של ועדת השחרורים הינה עתירה הלכה למעשה.

העתירה יכולה להיות באחד הנושאים כדלקמן:

  • החלטה שלא לשחרר על תנאי את האסיר (שחרור שליש)
  • החלטה של הוועדה לא לשחרר אסיר מטעמים רפואיים
  • עתירה בבקשה לבטל תנאים מסוימים שנקבעו לשחרור האסיר על ידי הוועדה
  • החלטה שלא לגלות מידע חסוי אותו רוצה האסיר לדעת – ניתן להגיש עתירה בנושא רק כשזו מוגשת במסגרת של עתירה נגד החלטה שלא לשחרר את האסיר שחרור מוקדם או כשהעתירה הינה בנושא החלטה של ביטול שחרור או שינוי תנאים של השחרור שנקבע. (לא יתאפשר להגיש עתירה בנושא זה ככל והוחלט על ידי הוועדה לאפשר שחרור מוקדם על תנאי והאסיר נמנע מהגשת עתירה כנגד החלטה זו)

ערעור על החלטת ועדת שליש, נידון בהרכב של שלושה שופטים ואשר להם סמכויות שונות בהקשר לעתירות אלה,

לרבות הרשות להיחשף למידע חסוי וקבלת פרטים מגורמים מטעם היועמ"ש שלא בנוכחות העותר האסיר ועורך דינו.

על החלטה זו ניתן לערער אך ורק ברשות, משמע אין ערעור בזכות לאחר הערעור לבית המשפט המחוזי.

ככל וניתנה רשות ערעור, זה יוגש לבית המשפט העליון.

חשוב לדעת כי לאחר החלטה של ועדת השחרורים, לאפשר שחרור אסיר למשך "שליש",

ניתן לעכב את השחרור למשך 7 ימים, ככלל והיועמ"ש מודיע לוועדה כי הוא מעוניין או שוקל להגיש עתירה כנגד ההחלטה.

קיימים ארגונים שונים שיש ביכולתם לסייע לאסירים   ביניהם ניתן למנות בין היתר:

האגודה לזכויות האזרח בישראל (טלפונים: 073-7050752, 03-5608185)

המשקם (טלפון: 03-6367555)

אל סם (טל': 1599595909)

מוסדות לטיפול בנפגעי סמים (טל': 04-8619152)

פרח – תכנית לאומית להשפעה חברתית (טל': 1-599-550-500)

מכורים אנונימיים (טל': 050-5947837)

האפשרות לשחרור מוקדם היא מציאותית וברת סיכוי.

מדובר בעניין תלוי נסיבות, וניתן למצוא תכניות שמאפשרות שיקום אפקטיבי לשילוב מחודש בחיים שמחוץ לכלא.

לאתר הרשות לשיקום האסיר –

https://www.pra.co.il/

על רקע התפרצות נגיף הקורונה ובשל הנסיבות הייחודיות והקשות שנוצרו:

הותקנו תקנות שעת חירום בנוגע לדיוני ועדות שחרורים המרחיבות בין היתר את סמכות יושב ראש הוועדה לדון בדן יחיד,

הורחבה האפשרות לדחות דיונים,

ניתנה האפשרות לוועדה לקיים דיון שלא בנוכחות האסיר ובאמצעות אמצעי טכנולוגי המאפשר לו להקשיב לוועדה בהשתתפות מרחוק,

קיום דיון בכתב בלבד ככל ויש הסכמה של הצדדים לכך ועוד.

ככל ויש לך שאלות נוספות לגבי עתירות אסירים  אתה מוזמן ליצור עמי קשר ואשמח לענות.

לקריאת מאמרים נוספים שלי באתר מהדריניוז 

לסרטונים בערוץ היוטיוב –

https://www.youtube.com/feed/my_videos

סמנו לייק בעמוד הפייסבוק של עורך דין פלילי איילון בירנבוים והישארו מעודכנים.

עורך דין פלילי זה א.ב

 

 

חקירה פלילית: עשר הטעויות שיגרמו לך לשבת בכלא

חקירה פלילית – מה לא לעשות :

"טרם פגשתי בנאשמים שרוצים לבלות "חופשת הכל כלול" בבית הסוהר,

אבל אם יש כאלה אספתי עבורם מספר טיפים להתנהלות בחקירה הפלילית שלהם,

שתאפשר כניסה מהירה למאסר."

עורך דין פלילי זה א.ב

הונאה של ביטוח לאומי

הונאה של ביטוח לאומי

הונאה של ביטוח לאומי

הונאה או מרמה של ביטוח לאומי אינו דבר חדש.

מדובר באנשים רבים המנסים לקבל כספים מהביטוח הלאומי מבלי שהם זכאים לכך תוך יצירת מצגי שווא.

הונאה של ביטוח לאומי הינה עבירה פלילית חמורה לכל דבר ועניין.

בשל תדירות נושא רגיש זה והעובדה כי קיימים חשודים רבים בביצוע של עבירות או הונאה של ביטוח לאומי מובא בפניכם מאמר זה הסוקר מקצת הנושאים הקשורים בכך.

הונאה או מרמה של ביטוח לאומי – מחלקת החקירות של ביטוח לאומי

לביטוח הלאומי קיימת יחידת חקירות על מנת לאתר מעשי הונאה של ביטוח לאומי,  וניסיונות לקבל קצבאות שונות תוך הצגת מצגי שווא והכל על מנת לרמות ולקבל סכומי כסף בניגוד לחוק.

להמשך קריאה

חייגו עכשיו