סחר בסמים

סחר בסמים

סחר בסמים היא עבירה חמורה הזוכה להתייחסות מחמירה של בתי המשפט, נקודה. במאמר זה יובאו בפניכם מספר עניינים הקשורים בעבירה זו, שיקולי הפסיקה בענישה ופרשנות החוק.

המסגרת החקיקתית

העיגון החקיקתי לאיסור לסחור בסם מסוכן מצוי בפקודת הסמים המסוכנים (תשל"ג – 1973) תוך מתן התייחסות ספציפית לסחר ותיווך של סם – בסעיפים 13, 14 ו-15. 

בתי המשפט רואים בסחר בסם מסוכן עבירה שאין להקל בה ראש, הענישה קשה (על פי החוק יכולה להגיע גם עד 20 שנות מאסר בפועל) כאשר התכלית במתן ענישה כזו הינה הרתעתית בעיקרה. 

מבחינת מרכיבי העבירה, אין צורך להוכיח העברה של כסף בפועל ואין צורך להראות שהסם עבר בפועל ! יחד עם זאת, יש חשיבות לנסיבות בכל הקשור לרמת הענישה ככל והעבירה תוכח במסגרת המשפט.

סעיפי החקיקה מובאים בפניכם להלן:

יצוא, יבוא, וסחר והספקה

  1. לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.

תיווך

  1. לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13.

הובלה במעבר

  1. לא יוביל אדם סם מסוכן במעבר דרך ישראל אלא מארץ שמותר לייצאו ממנה ואל ארץ אחרת שמותר לייבאו אליה; באם הסם מארץ שהיא מבעלות האמנה – תנאי נוסף הוא שיהא עם הסם היתר יצוא או היתר הטיה בר-תוקף.

הענישה בגין ביצוע העבירה מובא במסגרת סעיף 19 לפקודה – 

עונשין

19א.  העובר על הוראות סימן זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

שיקולי הפסיקה בענישה בסחר בסמים

על אף השרירותיות בחקיקה, הפסיקה כן מבצעת אבחנה בין נסיבות שונות, תוך שקילת שיקולים שונים המקבלים חשיבות במסגרת קביעת הענישה כגון: 

האם הייתה תמורה לאספקת הסם למטרת רווח או לא?

האם העברת הסם הייתה מסיבות מסחריות או מסיבות חברתיו?

קיימת חשיבות לשאלת סוג הסם שנתפס בשיקולי הענישה,

הכמות שנתפסה כמובן המקימה חזקה משפטית כי הסם אינו לשימוש עצמי וזאת כמובא בהמשך החל מכמות מסוימת, 

שאלת ההוכחה האם הסם הוא לשימוש עצמי על אף חזקת הכמות היא קריטית, 

האם הפעולה הייתה בגדר מסחר או תיווך ? חומרת המעורבות של מתווך נחשבת לפחות חמורה מזו של הסוחר.

מהו הגיל של רוכשי הסם ? מכירה לקטינים נחשבת לחמורה במיוחד כאשר סעיף 24 לפקודה מחייב בהטלת עונש מאסר.

מה המניעים לסחר ? מצוקה כלכלית מיוחדת עלולה להיחשב לנסיבה מקלה.

האם קיים אופק שיקומי ?

האם זוהי הסתבכות ראשונה או חוזרת בפליליים בכלל ובעבירות סמים בפרט?

השאלות והנסיבות של כל מקרה ומקרה נבחנים באופן פרטני תוך לקיחת הגורמים הספציפיים בחשבון.

היחס שבין עבירת הסחר בסמים לעבירות נוספות בפקודת הסמים

על מנת להבין מתי תיחשב עבירה לפעולת סחר ומתי לעבירה אחרת במסגרת פקודת הסמים, חשוב גם להבין את העבירה ביחס ובהקשר שלה לעבירות אחרות בפקודת הסמים.

כשמדובר בעבירה של החזקה ושימוש עצמי – עונש המאסר יכול להגיע עד ל-3 שנות מאסר.

עבירה של שימוש עצמי תלויה בסוג הסם שנתפס ובהתאם לכך הכמות שנתפסה אצל החשוד.

החזקה המשפטית קובעת כי שימוש עצמי ייחשב ל:  

כמות של עד 15 גרם חשיש, כמות של עד 0.3 גרם קוקאין או הרואין, עד 3 יחידות LSD, עד 2 גרם אופיום, ועד 0.15 גרם מתדון.

מעל לכמות זו תחשב תפיסת הסם לעבירה שאינה לשימוש עצמי.

מה התביעה צריכה להוכיח באישום של סחר בסמים ?

לצורך הוכחת עבירת הסחר על הרשות התובעת להראות כי התקיימו יחסים של סחר בין סוחר לרוכש סם, וכן יש להוכיח מודעות.

גם כאשר אין תמורה עלול החליפין להיחשב לסחר כשיותר סביר כי תיוחס עבירה של תיווך במקרה כזה, ואולם הדברים יקבלו ביטוי כאמור בגזירת הדין במקרה של הרשעה.

הליך שיקומי המראה על הליך של גמילה, הכרה בביצוע העבירות, התנתקות מגורמים שליליים וחזרה לחיים נורמטיבים, בעזרת תסקיר חיובי של שירות המבחן יכולים לסייע רבות על מנת להקל את הענישה, ולחרוג מהמתחם המקובל לעיתים אף חריגה משמעותית מאוד. 

המשטרה יכולה לעשות שימוש בראיות מסוגים שונים לצורך הוכחת אלמנט ה"סחר" בין היתר: 

התכתבויות בטלפונים, מחשבים, ובאמצעים אלקטרוניים אחרים לרבות אפליקציות כפי שאירע בפרשת "טלגרס", עדויות של עדים חיצונים או מעורבים, רוכשי סם המעוניינים להפליל אחרים בתמורה להטבה מהרשויות, הודאות של חשודים במסגרת חקירה במשטרה, תפיסת הסם כשהוא מחולק למנות ועל המנות יש שמות של צרכנים, תנועות חשבון הבנק של החשוד, תפיסת כלי מדידה וכלים לשימוש בסמים אצל החשוד ועוד.

בעבירות סמים קיימת חשיבות מיוחדת לבדוק כיצד בוצע החיפוש ואם בוצע בסמכות.

במקרים בהם החיפוש בוצע בניגוד לחוק, ניתן לפסול את הראיות המפלילות.

סחר בסמים – מעצר עד תום ההליכים 

במקרים חמורים עלול להינקט כנגד הנאשם הליך של מעצר עד תום ההליכים. 

קיימת חזקת מסוכנות המצדיקה לראות הרשויות לבקש את בית המשפט לעצור אדם שנאשם בסחר בסמים עד לתום ההליכים,

ואולם גם כאן המדובר בדברים הנבדקים בנסיבות התפיסה. 

סנגור מיומן בהינתן כי קיימות ראיות לכאורה, יזדקק לשכנע את בית המשפט בדבר הקטנת המסוכנות,

להכין חלופה מתאימה, על מנת שניתן יהיה להביא לשחרור בתנאים, בעת בירור ההליך העיקרי.

לגרסה שהחשוד יביא בעת חקירתו קיימת חשיבות מיוחדת, שכן בהסבריו טמון המפתח לכל הנסיבות המקלות שיעשו את ההבדל בהמשך.

כמובן, שככל ואין במארג הראייתי כדי להוכיח עצם קיומו של סם מסוכן אזי ניתן גם להביא לזיכוי,

ואולם במרבית המקרים הגשת כתבי אישום נסמכת על חומר חשוד שנתפס ואושר במעבדות הסמים של משטרת ישראל כחומר אסור.

 על כן, המלחמה במקרים כאלה הינה על שיקום חזק ועל גרסה נכונה שתובא בחקירה,

מכאן גם החשיבות הרבה בקבלת ייעוץ בטרם חקירה. 

קיימת האפשרות במקרים מסוימים גם לסיים תיק כזה ללא הרשעה !

הכל בהתאם לאופן ניהול התיק והצעדים הננקטים להקטנת הנזקים.

מה המשמעות של הכרזה על נאשם כ"סוחר סמים"

הדברים נכונים במיוחד גם בהקשר אפשרות ההכרזה על נאשם כ"סוחר סמים",

כאשר הפרקליטות או התביעה מבקשים מבית המשפט להכריז על נאשם כסוחר סמים המשמעות המיידית הינה האפשרות לחלט את כל הרכוש שלו הקשור באופן ישיר או עקיף לעסקת הסמים. 

על פי החזקה בחוק, כל הרכוש של הנאשם לרבות הרכוש השייך לבן או בת הזוג ושל כל הילדים שלו שטרם הגיעו לגיל ,21 וכמו כן כל רכוש של אדם אחר שמימן את הרכישה של הסמים הינו בחזקת רכוש שהושג בעסקת סמים אסורה.

החובה להוכיח כי מדובר ברכוש כשר שאינו ניתן לחילוט בנסיבות כאלה ואשר מוצדק להחזירו, מוטל על הנאשם. 

ללא ייצוג נאות מעורך דין בקיא, עלול למצוא עצמו הנאשם מוכרז כסוחר סמים ובנוסף לסנקציות העונשיות הרגילות למצוא עצמו להיוותר גם ללא רכוש מבלי לדעת כיצד להתמודד עם הטענות.

אם לא די בכך, במקרים בהם לא מוגש כתב אישום, לתובע גם האפשרות לבקש חילוט של רכוש ששימש לביצוע עבירה (כגון: רכב בו נמצא החומר החשוד כסם) בדרך של בקשה לחילוט בנתיב האזרחי.

ככל שצד ג' שאינו האדם הנאשם או החשוד, הטוען לזכות ברכוש שחולט, יוכל להראות כי הרכוש הושג תמורת תמורה, בתום לב, וללא ידיעה מצדו כי נעשה שימוש ברכוש שלו לצורך של ביצוע עבירה – הוא יוכל לקבל חזרה לרשותו את הרכוש השייך לו ושחולט, וזאת על רקע העובדה שלא היה לו יד ורגל בעבירות עצמן.

חשיבות השימוש בעורך דין בקיא בעבירת סחר בסמים

על כן ומהאמור ברור כי קיימת חשיבות מיוחדת ליצירת קשר עם עורך דין פלילי באופן מיידי, ובטרם חקירה !

 ככל שחשוד ישכיל לשכור שירותיו של עורך דין בקיא בהקדם כך יוכל להיטיב את מצבו ולהקטין את הנזקים כתוצאה מההליך

הסבר עקבי ואחיד, המובא על ידי החשוד החל מהחקירה הראשונה אודות הממצאים אחרי קבלה של יעוץ מעורך דין הוא שיעשה את ההבדל בהמשך.

אם יש לכם שאלות נוספות לגבי סחר בסמים אתם מוזמנים ליצור עמי קשר ואשמח לעמוד לרשותכם.

לסרטוני הסבר של עו״ד פלילי איילון בירנבוים ביוטיוב

סמנו לייק בדף הפייסבוק של עורך דין פלילי איילון בירנבוים והישארו מעודכנים

עורך דין פלילי זה א.ב

כתיבת תגובה

חייגו עכשיו