איומים

איומים הינה עבירה על פניו פשוטה וברורה. הלכה למעשה איומים הינה עבירה חמורה הפוגעת במי שהורשע בה באופן חמור ולעיתים ללא פרופורציה לחומרת המקרה. ייצוג על ידי סנגור היא חובה של ממש.

עבירת האיומים – המסגרת החקיקתית

עבירת האיומים קבועה בסעיף 192 לחוק העונשין:

איומים – "המאיים על אדם בכל דרך שהיא, בפגיעה בגופו, בחירותו, בשמו הטוב, או בפרנסתו של אדם אחר, הן במטרה להפחיד, להזיק או להקניט – דינו מאסר 3 שנים."

כפי שניתן להתרשם מנוסח הסעיף, העבירה מורכבת מיסוד עובדתי ויסוד נפשי. גם איום על עובד ציבור מכיל יסודות אלה ובנוסף נדרש כי האיום נעשה על רקע היות המאוים כזה השייך לשירות הציבור.

איומים – יסודות העבירה

• יסוד עובדתי – דורש הוכחת עצם ביצוע העבירה או האמירה לרבות האפשרות כי המעשה בוצע באופן שאינו מילולי (פירוט בהמשך)
• יסוד נפשי – מודעות של החשוד לכך שדבריו מפחידים או מרתיעים את המאוים.

עבירת האיומים – התייחסות בתי המשפט 

מעשה האיום הוא המהווה עבירה כשלעצמה,

ללא קשר באם האיום ממומש ואם לאו, כך שהעבירה מגיעה לכלל הבשלה בעצם נקיטת מעשה האיום המהווה הפחדה.

על התביעה להוכיח את עצם הכוונה להפחיד ו/או להקניט. כאשר באיום על עובד ציבור עסקינן הרי שנדרש גם להוכיח את השייכות לעיסוק הציבורי של המאוים וכי האיום נעשה על רקע כך.

משמע, בנוסף לעצם ביצוע המעשה יש צורך בהוכחת יסוד של כוונה או מודעות מצד המאיים להפחיד את המאוים.

עבירת האיומים נתפסת על ידי הערכאות המשפטיות כעבירת אלימות לכל דבר ועניין, הזוכה לטיפול יסודי ומחמיר.

על אף העובדה כי איום ממומש אין דינו כאיום שאינו ממומש, יש גם חשיבות לנפגע העבירה וההשלכות שיש למעשה האיום עליו. הדברים דומים גם בעבירות איומים נוספים כגון איום על עובד ציבור.

בנוסף, קיימת חשיבות ליכולת האובייקטיבית של המאיים על היכולת לממש את האיומים כלפי המאוים,

 איומי סרק ("יהיה לך עונש משמיים") מצויים בסקאלה בעלת חומרה פחותה, ולעיתים ניתן גם לשכנע כי אין המדובר באיום כלל.

לעומת זאת איומים המבוצעים מתוך משוכנעות של המאיים ביכולת שלו גם לממשם ("אני אקח סכין ואחתוך אותך") ייחשבו כחמורים. 

לעניין זה יפים דברי בית המשפט כפי שנקבעו בע"פ 103/88:

"איום עצמו זו התנהגות, בדרך כל שהיא, העלולה לנטוע בלבו של אדם רגיל, פחד או חרדה. המבחן לקיומו של רכיב זה הוא אובייקטיבי.. לעניין זה יש להבחין בין איום לבין מתן אזהרה או עצה… קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק. דומה כי ניתן להיעזר במבחן העזר הבא: אם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשות האזהרה – יש לראותו כמאיים ולא כמזהיר…"

הטעות החמורה של חשודים ונאשמים בביצוע עבירת האיומים, היא בקלות הראש בה היא נתפסת על ידם, וזאת באופן שגוי.

עצם העובדה כי המחוקק מצא לנכון לקבוע עונש מאסר של עד 3 שנים מאחורי סורג ובריח רק ממחישה עניין זה.

רשויות התביעה מגישות כתבי אישום רבים בגין החשד בביצוע עבירה זו.

קיימים אנשים רבים הנושאים רישום פלילי ולו רק מפני שלא השכילו לשמור על לשונם בעידנא דריתחא, עת היו מצויים בויכוח סוער עם אדם נוסף, ולאחר מכן לא השכילו לקבל יעוץ מתאים שיאפשר להם להביא את הגרסה שלהם, הן בהיבט העובדתי וחשוב מכך בהיבט המשפטי.

חשוב להבין ולזכור כי לא כל אמירה תחשב ל"איומים".

 קללות בעת ויכוח גרידא שאין בהם כדי להותיר את הרושם כי המעשה יגרור תוצאות חמורות מצד החשוד אינן נחשבות לאיום,

כי אם להבעת כעס המצויה בגדרי מעשה שאינו מגיע לכלל מעשה פלילי.

החשיבות בקבלת יעוץ וייצוג משפטי בעבירת האיומים

האמירה החשודה כאמירה מאיימת חייבת להתברר,

הלך הנפש של החשוד צריכה לקבל התייחסות ראייתית,

וחשוב כי דברים לא יוצאו מהקשרם בקונטקסט של השיחה כולה, בין החשוד למתלונן או המתלוננת.

לכן חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין פלילי מנוסה שיוכל לבדוק באם מתקיימות יסודות העבירה,

הן מבחינת המעשה עצמו והן בהיבט של הילך הנפש של החשוד.

איום אינו מוגבל לאמירה בלבד. 

גם מעשה מפורש או משתמע כמו משחק בנשק חם או קר לדוגמא אל מול פני המאוים, יכול על פי הפסיקה להיות מובן כאיום לכל דבר ועניין.

המדובר בעבירה בגינה מגישות מתלוננות רבות תלונה למשטרה.

בין היתר גם על רקע של הליכי גירושין שהסתבכו וקיבלו תפנית מכוערת, כשברקע קיימים אינטרסים ממוניים ורצון ליחס לצד השני היבטים פלילים כחלק מאותו מאבק.

גם כאן, החשיבות בקבלת יעוץ הינה קריטית וחשובה !. 

ללא ייצוג אתם מפקירים את גורלכם לרצון הטוב של החוקרים,

לא תצליחו להביא ולהסביר את הדברים נכוחה ואתם עלולים להזיק לעצמכם, ולגרום לכך שתאלצו לשאת עונשים וסנקציות פליליות לצד רישום פלילי למשך שנים רבות,

והכל רק משום שלא הסברתם או שהחוקרים לא רצו להבין את ההסבר שלכם באופן אמיתי.

הדברים נכונים למרות שהאמירה החשודה כאיום, ככל שנאמרה, הייתה אגבית וללא כוונת איום.

בהרבה מאוד מקרים של חשד לביצוע העבירה, הכוונה היא המפתח !

אל תזניחו ואל תותירו את הבמה לצד שכנגד בלבד.

במקרים בהם האיום אינו מוקלט, היכולת להכריע תלויה באופן בלעדי בהסברים והבאת התמונה בכללותה.

במקרים בהם יש הקלטה של דבר האיום, צריך לבדוק באם ההקלטה נעשתה באופן מלא או הובאה באופן ערוך, כדי להפליל צד אחד באופן מגמתי ובמנותק משיחה שלמה.

האם אפשר לסגור חשד לאיומים בהסדר מותנה ?

בטיפול נכון של עורך דין בקיא, גם כשמדובר בחומר ראייתי אשר על פניו בעייתי עבור החשוד,

ניתן בתנאים מסוימים ועל פי קריטריונים הקבועים בחוק להביא לניווט הספינה מחוץ למים הסוערים של ההליך הפלילי בבית המשפט,

ולנווט למים רגועים יותר בצורת הסדר מותנה המייתר את הרישום הפלילי המכביד,

ואשר יבטל את האפשרות לשאת הרשעה, ולעיתים אף מאסר אם בפועל ואם על תנאי. 

במקרים בהם האיום התבצע במסגרת התא המשפחתי,

ההסדר המותנה אינו מהווה אופציה וזאת מאחר והרשויות רואות באיום כזה כבעל רמה גבוהה יותר של חומרה מהרגיל, גם כאן טיפול משפטי של עורך דין בקיא הינו בגדר חובה.

עבירת האיומים – סיכום

מעבר לשאלה האם היסוד העובדתי של עבירת האיומים מתקיים, הגבול הדק שבין איום לאמירה שהיא  אזהרה שאינה מהווה איום, הינו כזה שנבחן בכל מקרה לגופו.

המבחנים של הפסיקה, גם אם הם נותנים סימני דרך לבדוק את הסוגיות הללו, חשוב שיעשו במסגרת של יייצוג שיביא את עמדת החשוד או הנאשם באופן מקיף.

המבחן באם מדובר באיום, איום על עובד ציבור, או אזהרה בלבד, האם הייתה כוונה מצד המאיים לזרוע פחד אצל המאוים, האם מדובר בקללה שאינה נחשבת לאיום ועוד ועוד נקודות החשובות לבירור והמהוות את ההבדל בין כתב אישום לסגירת התיק, הם שיכריעו.

על כן אני מזמין אותך להתקשר עמי להתייעצות ראשונית בהקדם על מנת שנוכל לבחון את המקרה הספציפי שלך ולתת מענה גם אם אתה חשוד או מואשם בעבירות נלוות נוספות, כך שיימנע ממך נזק מיותר  ותוכל להמשיך בחייך.

סמנו לייק בדף הפייסבוק של עורך דין פלילי איילון בירנבוים והישארו מעודכנים

עורך דין פלילי זה א.ב