נהיגה בשכרות – מאמר הסוקר את העבירה והמצב המשפטי
נהיגה בשכרות – המסגרת החקיקתית
נהיגה בשכרות הנה עבירה חמורה ביותר. אנשים רבים עדיין לא הפנימו את האופן הקשה בו מתייחסות רשויות האכיפה לנהיגה תחת השפעה של אלכוהול ובטח תחת השפעה של סמים. עבורם המדובר בעניין של מה בכך, בפועל המדובר בעבירות חמורות והדבר בא לידי ביטוי בענישה שנקבעה לעניין זה.
נהיגה תחת השפעת סמים ותחת השפעה של אלכוהול (ברמות מסויומות) הינה מסוכנת מהמדרגה הראשונה. אצל נהגים שיכורים ו/או מסוממים קיימת ירידה במוטוריקה, הפגיעה הינה גם בכושר החשיבה ובוחן המציאות.
נהיגה בשכרות – סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע כי בית המשפט צריך לפסול את רשיון הנהיגה לפחות לשנתיים. (אגב, אם זו עבירה שנייה בתוך מסגרת של שנה אחת, הפסילה הינה לפחות 4 שנים). סעיף 62(3) קובע גם עונש של שנתיים מאסר בפועל, יחד עם זאת בהרבה מקרים ניתן להסתפק גם במאסר על תנאי. בנוסף תיתכן גם הטלה של קנס על הנהג העבריין כמו גם חתימה על התחייבות שלא לחזור על ביצוע עבירה זו. עורך דין טוב יכול בנסיבות מסוימות לבוא בדברים עם רשות התביעה ולהמיר את סעיף ה"נהיגה בשכרות" ל"נהיגה תחת השפעה של אלכוהול" הנחשב לפחות חמור. על ידי השגת עונש חמור פחות בדמותה של פסילה קצרה ייחסך מעבר מחודש של הבחינות וההליך הכולל לקבלת רשיון נהיגה אותו יש לעבור בחלוף יותר משנה של פסילה.
סעיף 64ב קובע ש"שיכור" הינו אחד מאלה:
(1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב.
(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף המרבי שנקבע בתקנות לפי פסקה (3).
אז מתי ייחשב אדם לשיכור ?
תקנות התעבורה אומרות הלכה למעשה כי כמות של עד 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם או כמות של עד 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר שננשף לתוך מכשיר מדידה – הוא הרף החוקי. הבדיקה הראשונית מתבצעת במכשיר הנשיפון, ככל ויש אפשרות כי הנבדק נוהג במצב של שכרות כהגדרתו בחוק, מתבקש הנהג לבצע בדיקה במכשיר ה"ינשוף" המשוכלל ואשר נותן מדד מדויק יותר. כל עוד הנהג נמצא מתחת לרף של 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר שננשף הרי הוא אינו עובר על החוק. הנהג יוגדר כשיכור כשהרף הנ"ל נחצה.
האם מותר לסרב לבדיקה או האם הסירוב מהווה עבירת תעבורה ?
סירוב לביצוע הבדיקה כשלעצמה מהווה עבירת תעבורה / עבירה פלילית וייחשב כמי שנהג בשכרות לכל דבר ועניין.
הנהג אשר לו נערכת הבדיקה זכאי לקבל הסבר באשר להליך וכן הסבר באשר למשמעות הסירוב.
אמצעים נוספים לבדיקת שכרות
בהמשך לבדיקת הינשוף לרשות השוטר עומד גם כלי לבדיקת כשירות קרי: "בדיקת המאפיינים".
המדובר בבדיקה המבוססת על התרשמותו הסובייקטיבית של השוטר.
הפרמטרים נבדקים באמצעות בדיקות כגון: מבחן יציבות , הליכת מספר צעדים תוך הצמדת עקב לבוהן, קירוב אצבע לאף בעיניים עצומות והתרשמויות נוספות מהנהג כגון ריח והתנהגות.
בדיקת דם – ניתן לדרוש רק ככל שעולה חשד סביר לכך שהנהג אכן שיכור או בהתרחשותה של תאונת דרכים.
הבדיקה תבוצע במקום מתאים בתנאי מרפאה על ידי איש מקצוע. בדיקת דם הינה בעלת משקל גדול יותר מבחינת האמינות המיוחסת לה.
נהיגה תחת השפעת אלכוהול – גוררת פסילה מנהלית
מרגע שנרשם "כתב אישום" או בשמו האחר "הזמנה לדין", רשיונו של הנהג אשר עבר עבירה לכאורית של "נהיגה בשכרות", עלול בסבירות גבוהה להיפסל מנהלתית לתקופה של 30 יום ע"י קצין משטרה. יעוץ וייצוג של עורך דין בקיא יכולה למנוע פסילה זו.
מאוחר יותר נערך המשפט בבית המשפט לענייני תעבורה שם מתברר באם בוצעה עבירת תעבורה והעניין לגופו.
החשיבות בשימוש בעורך דין תעבורה
שכירת עורך דין לתעבורה יכול ועלול להיות ההבדל שבין פסילה ארוכה מאוד, כולל מעבר מחודש של מבחן תיאוריה וטסט,
לאפשרות לסיים את הנושא בפסילה קצרה ולעיתים אף ללא פסילה כלל.
המפתח בייצוג מוצלח טמון באפשרות לסתור את טענות המשטרה אל מול הממצאים.
ללא עורך דין לתעבורה את/ה מפקיר את גורלך לסנקציות כבדות מאוד ! אל תקל ראש ואל תעשה זאת, התקשר עמי עתה לייעוץ טלפוני ראשוני ואשמח לסייע לך.
סמנו לייק בדף הפייסבוק של עורך דין תעבורה איילון בירנבוים והישארו מעודכנים