הגשת בקשת חנינה על החלטת ועדת משמעת מקצועית והחלטות המתקבלות במסגרתה כחלק ממוסד החנינה מנשיא המדינה (לרבות השעייה) הייתה עד כה בלתי אפשרית.
תוספת חקיקה בבקשות חנינה על ועדת משמעת הינו נושא מאמר זה,
חידוש מבורך וחשוב שנכנס לתוקף לא מכבר ומאפשר הענקת חנינה גם במקרים אלה ואשר רלבנטים בעיקר בהשעיות או שלילת רשיון מקצועי לתקופות ארוכות ואף לצמיתות.
בטרם יוסבר הנושא ומהי בעצם חנינה על החלטת ועדת משמעת חשוב להבין תחילה מהי חנינה.
מהי חנינה ?
חנינה הינה סמכות של עשיית חסד הנתונה לנשיא המדינה להמתיק עונש או לבטלו, של מי שנאשם או הורשע בהליך פלילי.
יש מקרים בהם מוענקת אותה המתקה ו/או הקלה בעונש באמצעות ביטול העבירה דרך קיצור תקופת ההתיישנות והמחיקה בגליון הרישום הפלילי.
ההחלטה הינה סופית ומוחלטת, קרי לא ניתן לערער עליה.
קבלת חנינה על ועדת משמעת לא הייתה אפשרית כלל.
כל מי שנענש על ידי טריבונל שיפוטי בענישה משמעתית במסגרת מקצוע חופשי או רשיון מיוחד לעיסוק,
לא יכול היה לפנות לנשיא בבקשה דומה שכן סמכות החנינה לא חלה על עונשים אלה.
בגלל חוסר היכולת לקבלת חנינה על ועדת משמעת וכתוצאה מאי החלת סמכות החנינה על בתי דין משמעתיים מסוגים שונים,
בפועל נוצרו מצבים אבסורדיים בהם אנשים עם עבר פלילי יכלו לקבל חנינה,
ואילו אנשים נורמטיביים שמעדו ונענשו בדין משמעתי מטעם גוף מקצועי לא יכלו לקבל הקלה בעונשם.
לא זו אף זו, אנשים שנענשו במסגרת התנהלותם גם בהליך פלילי וגם בהליך במסגרת המשמעתית,
יכלו לקבל חנינה רק במסגרת ההליך הפלילי.
לא מן הנמנע כי בהרבה מקרים דווקא ההליך המשמעתי והעונש שבא בעקבותיו הוא שגרם לקשיים הגדולים ביותר בחייו של האדם ולאו דווקא ההליך הפלילי.
במסגרת ההליך המשמעתי לא פעם נגזרים על האדם עונשים שמשמעותם הינה כי לא יוכל יותר לעבוד במקצועו, אינו יכול לחדש את רישיונו וכיוצ"ב.
ההשלכות של הפגיעה במוניטין ובקריירה הינן ברורות ובייחוד כשמדובר באנשי משפחה כשהנטל הכלכלי העיקרי מונח על כתפיהם.
שינוי החקיקה בחוק החנינה – תוספת חקיקה בבקשות חנינה של ועדת משמעת
מהו התיקון החדש ?
לאחרונה בחודש יוני 2017 אושר תיקון ו/או שינוי על פיו לנשיא המדינה יש את הסמכות לאשר וליתן חנינה גם במסגרת המשמעתית.
מעתה לנשיא קיימת הסמכות לשנות ולהקל מתוקף סמכות החנינה המוקנית לו גם במסגרת של החלטות שהתקבלו בבתי דין משמעתיים הקשורים במקצועות השונים, בהקשר של עצם הרשיון לעסוק במקצוע.
כך יכול כיום נשיא המדינה להורות כדלקמן:
קיצור תקופת שלילת רשיון לעסוק במקצוע : הנשיא רשאי לקצר את התקופה ואף להמירה במשהו אחר.
קיצור תקופת המתנה לחידוש האישור לעסוק במקצוע : הנשיא מוסמך לקצר את תקופת ההמתנה הנדרשת לחידוש הרישיון מהגוף המקצועי.
בקשת חנינה בגין הרשעה בדין משמעתי הלכה למעשה
להלן מספר נקודות הבהרה הנוגעות לחידוש החקיקה :
הנשיא אינו מהווה ערכאת ערעור בכל הקשור להחלטות הגוף המקצועי, אלא משמש כערכאת חנינה,
המבקשת לדעת כי האדם נוטל אחריות למעשיו ומביע חרטה על האירועים שהביאו אותו לבית הדין מלכתחילה,
כחלק ובין יתר הקריטריונים הנבדקים באם להיענות לבקשה.
חלפו לפחות 10 חודשים ממועד ההרשעה בבית הדין המשמעתי.
הנשיא יקבל את בקשת החנינה או יסרב לבקשת חנינה על החלטת ועדת משמעת, לא לפני שיתקבל על שולחנו חוות דעת מגורם מקצועי, העוסק בהליך שיפוט משמעתי.
מובהר שוב כי חנינה על החלטת ועדת משמעת הינה תוספת לסמכות נשיא המדינה בעניינים הקשורים בדין משמעתי מקצועי בלבד:
כעורכי דין, מקצועות רפואיים, רו"ח, פסיכולוגים קליניים, יועצים לענייני השקעות, עובדים סוציאליים ובסך הכל מדובר ב- 24 מקצועות מוסדרים שונים.
יש לשים לב כי עונשים שניתנו במסגרת של דין משמעתי מטעם שירות המדינה, רשויות מקומיות, וכוחות הבטחון אינם כלולים במסגרת תוספת סמכות החנינה החדשה.
תיקון החקיקה המוסיפה על סמכות הנשיא ליתן חנינה, הינה מוגבלת לסמכות להקל בעונש ולא כזו שמבטלת את ההליך וההרשעה המשמעתית.
לאתר מחלקת חנינות במשרד המשפטים
כמו בבקשות חנינה עד כה, נשיא המדינה מחליט בבקשה כאשר הנימוקים להיענות חיובית או אי היענות לבקשה נותרים בבית הנשיא.
ברשות משרדי נסיון מרשים בהגשת בקשות חנינה מסוגים שונים שזכו להיענות חיובית. ככל ויש לך שאלות נוספות בתחום זה אתה מוזמן להתקשר עמי להתייעצות ראשונית.
סמנו לייק בדף הפייסבוק של עורך דין פלילי איילון בירנבוים והישארו מעודכנים