מרמה והפרת אמונים – מאמר
מרמה וכן עבירת הפרת אמונים – מהעבירות היותר נפוצות עמה נאלצים להתמודד עובדי ציבור, פוליטיקאים וראשי מועצות וערים.
במאמר שלפניכם נסקור משפטית את המצב הקשור בעבירה מורכבת זו.
מרמה וכן הפרת אמונים – עמימות משפטית
באופן לא ברור ובניגוד לשכיחות בה מוגשים כתבי אישום בעבירה זו, קיימת חוסר בהירות ואף עמימות משפטית בולטת ומטרידה בכל הקשור לפרשנות וההבנה של סעיף עבירה זה,
ובנוגע ליכולת להעריך היכן עובר הקו הדק שבין פעילות פוליטית או ציבורית חוקית להתנהלות שהיא בגדר פלילית.
בעיקרון המדובר בסעיף שבא לתת מענה למצבים בהם איש ציבור עשה שימוש לרעה במעמדו ו/או בתפקידו כדי להפיק יתרון, מבלי שיהיה בכך כדי להגיע לכדי מעשה שוחד.
על מנת שבית המשפט ירשיע בעבירה זו צריכה להתקיים פגיעה משמעותית באחד הערכים:
טוהר המידות ו/או האינטרס הציבורי ו/או אמון הציבור.
אין חובה כי מתקיים אלמנט או יסוד של שחיתות מובהק כדי להביא לכדי הרשעה בסעיף זה.
הערכים המוגנים המצוינים לעיל אינם ברורים, כך שלא ניתן תמיד להבין באם מעשה או התנהלות מסוימת' יש בה כדי להביא לכדי מסקנה שיש להרשיע ואם לאו.
משכך, אותם אנשי ציבור לא יכולים תמיד לדעת בדיוק היכן עובר הגבול, והדבר עלול להביא את אותם חשודים לנצל את אותו חוסר בהירות כדי לקבל חוות דעת "נגועות" מגורמים משפטיים שיכשירו את אותה התנהלות.
מעבר לכך, כשקיימת חוסר בהירות, הרי שיש בכך כדי לפגוע בוודאות הנדרשת בכל הקשור להתנהלות ואמות המידה הנכונות בהערכת ההתנהגות,
בייחוד נכונים וחשובים הדברים כשמדובר בהפעלה פוטנציאלית של סנקציה פלילית פוגענית.
נוסח החוק והצעת חוק לתיקונו
החוק הקיים בנוסח שלו מגדיר את עבירת המרמה והפרת אמונים כדלקמן:
"עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מירמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".
הניסוח כאמור מקשה לעשות בעזרתו משפט, וזאת משום הבעייתיות בלפרשן אותו באופן שיאפשר לייצר אחידות בפסיקה.
משום כך, הוגשה הצעת חוק המפרטת את ההתנהגויות שעשויות או אמורות להיות אסורות על פי הסעיף, הכוללות בין היתר:
ניגודי עניינים,
שימוש אסור או פסול במידע שמגיע במסגרת העבודה השלטונית,
פעולה שאיש הציבור נוקט בה במצב בו הוא מודע לעובדה כי היא עומדת בניגוד לאינטרס הציבורי,
הפקת טובות הנאה אסורות כתוצאה מהפוזיציה השלטונית ועוד.
בשל שיקולים פוליטיים טרם התקבלה הצעת החוק.
קבלת הצעה כזאת תוכל לפזר הרבה מן הערפל השורה כרגע סביב פרשנות סעיף חוק זה, ולקבוע את גבולותיו.
מרמה / הפרת אמונים – פסק הדין הרלוונטי
פסק הדין המנחה בעבירת המרמה וכן הפרת אמונים – דנ"פ 1397/07 מדינת ישראל נ' שמעון שבס, ניסה לעשות סדר בעמימות ולענות על השאלות העקרוניות, לענות על השאלות המתעוררות,
בין היתר באם יש צורך בהלך נפש של מודעות לאיסור שבמעשה, או מספיק להבין ולהיות מודע לעובדות,
האם נדרשת כוונת זדון ואם לאו ועוד.
על אף זאת, הפירוט הכלול בהצעת החוק, מעיד כאלף עדים על העובדה כי גם פסיקה זו לא נתנה מענה מספק לשאלות,
ולא פירשה את החוק באופן מספק כדי שאפשר יהיה לגזור מכך מסקנות ברורות לגבי המותר והאסור במקרים המצויים בשטחים האפורים של העבירה, במקרי גבול.
מדובר בעבירה המותירה כאמור שטחים נרחבים לפלפולים וטיעונים.
התקווה הינה כי היכולת להבין באם פעולה מסוימת מהווה מרמה והפרת אמונים ואם לאו בכל סיטואציה, תתבהר בעתיד.
אותה פעולה פרשנית דורשת בהכרח מצד החשוד לערב עורך דין בקיא בתחום הפלילי והצווארון הלבן,
שיידע כיצד לנווט את הספינה במים משפטיים סוערים, כך שאותו חשוד או נאשם יקבל את הייצוג הטוב ביותר,
לרבות בחשדות לביצוע עבירות אחרות מתחום הצווארון הלבן, כגון שוחד.
למאמר של עו״ד פלילי איילון בירנבוים אודות מרמה והפרת אמונים במעריב
אני מזמין אותך להתייעץ עמי טלפונית בכל שאלה, כך שאוכל לסייע בגיבוש האסטרטגיה המשפטית המתאימה למקרה שלך.
סמנו לייק בדף הפייסבוק של עורך דין פלילי איילון בירנבוים והישארו מעודכנים