לוגו אי

הרפורמה בעבירות המתה

עבירות המתה – במהלך שנת 2019 ולאחר דיונים שנערכו במשך שנים רבות בראשות פרופסור מרדכי קרמניצר, נכנסה לתוקף רפורמה חשובה בתחום הענישה בעבירות המתה. זוהי הרפורמה בעבירות המתה.

בוצעה חלוקה מחדש וקביעת עבירות חדשות לרבות הענישה שבצידן.

אודות נושא רפורמה בעבירות המתה במאמר שלפניכם.

עבירות המתה – המצב המשפטי טרם הרפורמה

עד לכניסת הרפורמה לתוקף ניתן היה למצוא 3 סעיפים בסיווג עבירות המתה. מהפחות חמור אל החמור ביותר:

  1. גרימת מוות ברשלנות
  2. הריגה
  3. רצח

טרם הרפורמה, כל העבירות שבוצעו, ונתפסו בהם חשודים שהובאו לדין, הוגש נגדם כתב אישום באחד הסעיפים הללו בלבד, (כשהסיווג נעשה על פי יסודות העבירה והממצאים הראייתיים).

חלוקת מכלול המקרים ל 3 קטגוריות בלבד נלקחה מהמנדט הבריטי כך שהחלוקה היתה גסה,

מבלי שניתן היה להבחין בין מקרה למקרה, נסיבותיו והמכלול ומבלי שניתן היה לקחת בחשבון את מורכבות החיים ומגוון התרחישים שיכולים להביא למותו של אדם כשבעבירת הרצח עונש מאסר העולם היה חובה. 

עתה עם כניסת רפורמה בעבירות המתה לתוקף נקבעו 4 עבירות המתה חדשות במקום הישנות על פי דירוג מהקל אל הכבד:

  1. המתה בקלות דעת
  2. המתה בנסיבות של אחריות מופחתת
  3. רצח
  4. רצח בנסיבות מחמירות – עבירת ההמתה החמורה ביותר

סעיפי עבירות ההמתה / רפורמה בעבירות המתה המלאים כפי שהם מופיעים עתה בחוק העונשין מובאים להלן:

רצח [א/214, 215]

  1. (א)  הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם.

          (ב)  מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י-1950, דינו – מיתה.

300א. (בוטל).

  1. (בוטל).

רצח בנסיבות מחמירות

301א. (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:

(1)   המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;

(2)   המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, "עבירה אחרת" – עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר;

(3)   הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי;

(4)   המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור בסעיף 144ו;

(5)   המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;

(6)   הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית;

(7)   המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;

(8)   הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, "חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א, ו"אחראי" – אחראי על קטין או חסר ישע" כהגדרתו בסעיף האמור;

(9)   המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן;

(10)  המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;

(11)  המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון; בפסקה זו –

"ארגון פשיעה" – כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

"ארגון טרור" – ארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו בחוק האמור.

          (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 300.

המתה בנסיבות של אחריות מופחתת

301ב. (א) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

          (ב)  על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1)   המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:

(א)   בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;

(ב)   יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;

(2)   המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח –

(א)   להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או

(ב)   להימנע מעשיית המעשה;

(3)   המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי סעיפים 34י, 34יא או 34יב, ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו.

          (ג)   על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי סעיפים 34א(א)(1), 34ט(ב) או 34יד(ב) רישה, דינו – מאסר עשרים שנים.

המתה בקלות דעת

301ג. הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.

רפורמה בעברות המתה – עבירות הרצח החדשות

מהמובא לעיל עולה כי, העבירה החמורה ביותר עתה הינה "רצח בנסיבות מחמירות" המונה 11 תרחישים שונים המפורטים בסעיף, על פיהם גרימת המוות היא כזו הנחשבת למעשה שנעשה בנסיבות מחמירות,

ועל כן בית המשפט מחויב בהטלת עונש של מאסר עולם ("מאסר עולם חובה").

ככל ולא מתקיים אחד התרחישים המפורטים או כשמתקיימות נסיבות על פיהן המעשה לא בוצע בנסיבות מחמירות, לבית המשפט שיקול הדעת להרשיע בעבירת הרצח "הרגילה", כשהכוונה היא למקרים בהם אדם נרצח מתוך אדישות או כוונה להמית.

בעבירת הרצח ה"רגילה" כעת עונש המקסימום הוא מאסר עולם אולם בית המשפט אינו מחויב בהטלת ענישה זו.

חידושים בשני סעיפי ההמתה הקלים יותר

המתה בנסיבות של אחריות מופחתת – עונש מאסר של עד 20 שנים.  

מדובר בסעיף הרצח הישן טרם כניסת הרפורמה בעבירות המתה לתוקף, ואולם בנסיבות בהן האחריות היא מופחתת ולכן אין בה כדי להביא לכדי עונש מאסר עולם כפי שהיה בעבר (לדוגמא במקרים של רצח בן זוג מתעלל).

 בנוסף תרחישים אפשריים שונים המתאימים להרשעה על פי סעיף זה, הינם  בין היתר כשהנאשם סבל מליקוי נפשי חמור שמנע ממנו את היכולת להימנע מהמעשה,

כשהמעשה נעשה אחרי קינטור שהנאשם ספג (המונח קינטור גם מקבל ניסוח חדש), כשההמתה נעשתה במצב של אדישות לדוגמא לאחר שתיית אלכוהול,

כשהמעשה נעשה שלא בהתאמה מלאה להתקיימות הגנת ההגנה העצמית, כורך או צורך תוך סטייה קלה מהתנאים הקבועים בחוק על מנת שההגנה תתקיים במלואה.

הפעלת ספקטרום רחב יותר של עבירות המתה, תכליתה להביא לכך שלבית המשפט יהא יותר שיקול דעת בענישה והלימה בינה לבין נסיבות ביצועה של העבירה מכפי שהיה עד היום.

לאורך השנים וטרם כניסת הרפורמה לתוקף ארעו מקרים לא מועטים בהם נדרש בית המשפט להשית עונש שאינו הולם וזאת משום הכבילות שלו לענישה מוכתבת,

אף על פי קיומן של נסיבות מובהקות שהצביעו על הצורך להקל עם הנאשם או הנאשמת וגם להיפך.

כעת, בפני בית המשפט היכולת לפסוק עונשים חמורים כמו מאסר עולם גם במקרים בהם לא מוכחת כוונה ברורה להמית כשדי בכך שהלך הנפש היה כזה שהינו בגדר של "אדישות" לאפשרות המוות.

המתה בקלות דעת – 

המדובר בסעיף המתה הקל ביותר במדרג כשהעונש מגיע עד ל 12 שנות מאסר בלבד.

מדובר במקרים בהם הנאשם בהתאם למיוחס לו, נטל סיכון בלתי סביר כשהיה מודע כי קיים סיכוי להתממשות המוות אולם לא רצה בהתרחשותו.

הכוונה היא בין היתר למשחקים בכלי נשק באופן מסוכן, נהיגה פראית, בניית בניין באופן מסוכן מחומרים לא מתאימים ועוד.

רפרומה בעבירות המתה החדשה אם כן מדרגת באופן חדש לחלוטין את עבירות ההמתה ומחייבת הסתכלות משפטית מחודשת ורעננה ביחס לזו שקדמה לה על מנת להבינה.

כל סטודנט למשפטים עד לאחרונה ידע לדקלם את יסודות עבירת הרצח ההריגה וגרם מוות ברשלנות. 

רפורמה בעבירות המתה שלגיבושה נדרשו 10 שנים של דיונים מחייבת למידה, והבנה לגבי הניואנסים החדשים שבעבר היו ברורים יותר.

הרפורמה עושה מאמץ ניכר ליתן מענה למרחב גדול יותר של תרחישים מתוך הבנת הדינאמיקה בנסיון שהצטבר לצערנו בתחום זה, והצורך בהלימה כאמור ברמה גבוהה יותר בין העונש לאירוע המתה ספציפי.

מרחב שיקול הדעת של בתי המשפט כתוצאה מכך גדל באופן ניכר,

דבר שיסייע כך אני מאמין לפסיקה הולמת יותר שתתרום בעתיד לתחושת הצדק גם בציבור הרחב בעבירות המתה.

דבר זה יימנע ענישה כבדה, הנכפית על בית המשפט, בפרשיות מצערות כמו זו של דלאל דאווד שהמיתה את בעלה אחרי מסכת התעללות רבת שנים. 

גזר הדין שלח אותה ל 25 שנים בכלא, בתקופה בה לא יכלה להישפט בהתאם לרפורמה.

אם אתה זקוק לעזרה משפטית או יש לך שאלות נוספות בנושא רפורמה בעבירות המתה או בכל עניין אחר אתה מוזמן ליצור עמי קשר ואשמח לסייע לך.

סמנו לייק בדף הפייסבוק של עורך דין פלילי איילון בירנבוים והישארו מעודכנים

עורך דין פלילי זה א.ב

מעוניינים בשיחה עם עו״ד איילון בירנבוים?

עורך דין פלילי בתל אביב

עו"ד איילון בירנבוים,

בעל תואר במשפטים, מחזיק ברשיון עריכת דין בישראל ובניו-יורק.

יוצא יחידת חקירות, שימש במהלך שירותו הצבאי כחוקר ובעל ידע נרחב בתחום הפלילי.

עו"ד בירנבוים עוסק במסגרת תפקידיו במגוון רחב של תחומים במשפט הפלילי ובייצוג מגוון נרחב של חשודים ונאשמים בערכאות השונות, בזכות ניסיון עשיר שרכש בארץ ובחו"ל. 

כמו כן, מייצג בבתי הדין לתעבורה נאשמים בעבירות תנועה, מייצג סטודנטים ועובדי מדינה בהליכי משמעת, נפגעות עבירה, ובעל היתר לייצג חיילים נאשמים בבתי הדין הצבאיים.

בנוסף, עו"ד איילון בירנבוים מחזיק בנסיון ויכולות גם בתחומי המשפט האזרחי והמסחרי.

   עורך דין פלילי זה א.ב

                     

  

חייגו עכשיו