סחר בבני אדם – מצב משפטי וניתוח העבירה
מאמר המתאר את החקיקה וניתוח משפטי.
מהו סחר בבני אדם ?
סחר בבני אדם הינה עבירה עמה מתמודד העולם כולו.
המדובר בהעברה של בני אדם בין מדינות, בדרך כלל המדובר בנשים למטרת עיסוק בזנות, ממדינה שאין בה כדי לאפשר עתיד כלכלי למדינה בה קיים ביקוש לשירותים אלה.
סחר בבני אדם מוגדר כביצוע כל גיוס, העברה, מתן מחסה או קבלה של אנשים לצורך ניצולם בכל אמצעי כולל:
שימוש בכוח, איום, כפייה, חטיפה, הונאה או רמייה.
בישראל כיום, רוב הגילויים של ביצוע העבירה מוגרו וכמעט ואין תיקי חקירה הנוגעים לביצועה בפועל.
על אף זאת ובשל חשיבות הנושא מובא מאמר זה בפניכם.
חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ז – 2006 הרחיב את המקרים עליהם עבירת הסחר בבני אדם חלה.
במסגרת התיקון, הוחמרו העונשים, נוספו הוראות באשר לנהלים לעיכוב דרכונים וכן מפורטות פעולות נוספות אשר בסמכות רשויות האכיפה לנקוט.
התיקונים הללו והאכיפה המוגברת הביאו למיגור כמעט מוחלט של התופעה,
וזאת אחרי שמדינת ישראל הופיעה בשנים עברו בדירוגים הנמוכים הבינלאומיים בתחום זה.
המאמץ להילחם בתופעה במסגרת התיקון (בעקבות לחץ אמריקאי) נשא פירות רבים,
וכיום ישראל נמצאת בדירוג העליון והחיובי בקרב הקהילה הבינלאומית .
מלבד הסחר לצורך עיסוק בזנות,הוגדרו מקרים נוספים הנופלים בגדרי עבירת הסחר כדלהלן:
נטילת איבר מגופו של אדם, הולדה של ילד ונטילתו, הבאת אדם לידי עבדות, הבאת אדם לידי עבודות כפיה, הבאת אדם לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה, הבאת אדם לידי ביצוע עבירות מין בגופו ומקרים נוספים בעלי סממנים המראים על נטילת חירותו של אדם והעסקתו בתנאים מחפירים.
לרוב, בני האדם שנענים לפיתוי לרווח גדול בזמן קצר עושים זאת לאור הבטחות שווא ורמייה בין היתר,
תוך הבטחה לתנאי מחייה נורמאליים וסבירים כאשר הלכה למעשה הם מוחזקים בתנאים קשים, תוך ספיגת איומים והחרמת הדרכונים שברשותם על ידי המעסיק.
העונש על העבירה בגין סחר בבגירים עומד על עד 16 שנים.
עבירה שבוצעה בקטין עונשה עומד על עד 20 שנים.
מי שמורשע בעבירת סחר בבני אדם חייב בלא פחות מרבע העונש המקסימלי שנקבע (4 או 5 שנים בהתאמה),
בכך קבע המחוקק עונשי מינימום המדגישים את החומרה שבביצוע עבירה מסוג זה. .
חשוב לציין כי ניתן להרשיע בסחר בבני אדם, גם כשדי שהפעולות שננקטו מביאות לידי מסקנה כי קיים פוטנציאל לכך כי עבירת סחר עלולה להתרחש.
בנוסף, אין חשיבות באם התקבלה תמורה בעבור הפעולות של הסוחר/מתווך ואם לאו,
וכן אין חשיבות באם פעולת הסוחר/מתווך נשאה תוצאה ואם לאו.
הכוונה כשלעצמה גם אם לא הוצאה לפועל במלואה, תחייב את העבריין באחריות עונשית למעשיו.
ההגמשה וההקלה בהוכחת העבירה ורכיביה באה על רקע הקושי בהוכחה שלה,
המדובר בעבירה שלרוב משויכת עם הפשע המאורגן והנעדרת רישומים מסודרים או אופי כזה של מסחר המאפשר התחקות אחרי הכוונה של מבצעי העבירה.
ההגמשה הנ"ל איפשרה בעצם לרשויות האכיפה לפעול ולהביא למיגור, להעלמה כמעט מוחלטת של פעילות עבריינית מסוג זה.
ככל ויש לך שאלות נוספות אתה מוזמן להתקשר עמי להתייעצות.
סמנו לייק בדף הפייסבוק של עורך דין פלילי איילון בירנבוים והישארו מעודכנים