מאמר זה מנסה להסביר במילים פשוטות מהו גישור פלילי ומה ההבדל בינו לבין סוגי המשא ומתן האפשריים בין הסנגור לרשויות התביעה.
הליך הגישור הפלילי
הליך הגישור הפלילי הינו הלכה למעשה הליך של משא ומתן להסדר טיעון באמצעות שופט לאחר שהוגש כתב האישום.
נאשם שמסכים להליך גישור פלילי ורוצה להגיע לסיום ההליך באמצעותו, חייב להבין שהוא יודה בעובדות כאלה או אחרות ולא יכול לצאת זכאי במקרה כזה.
על כן, חשוב לשקול באופן מעמיק באם הליך הגישור הפלילי מתאים לסיטואציה הספציפית בה מצוי הנאשם.
הליך שימוע וגישור פלילי
חשוב להבין שלהבדיל מהליך השימוע שנערך טרם הגשת כתב אישום, בו מדובר בהידברות ישירה בין הרשות התובעת לסניגור,
גישור פלילי מגיע בשלב בו כבר הוגש כתב האישום כאמור ועל כן מי שהיה חשוד בשלב השימוע הינו בסטטוס של נאשם בשלב הגישור.
ההצעה לקיים גישור פלילי יכולה לבוא מצד כל אחד, מבית המשפט, מהתביעה או מהנאשם ונדרשת הסכמה של כל הצדדים לקיומו.
המוטיבציה לקיום הליך גישור פלילי
בדרך כלל המוטיבציה לקיום הליך של גישור פלילי יגיע רק לאחר הגעה למבוי סתום במסגרת של משא ומתן ישיר בין התביעה לסנגור,
על מנת למקד את הגישור לרכיבים שנותרו במחלוקת בתיווך של שופט העוסק בתחום הפלילי ויכול לגשר בין הצדדים.
הרצון והמוטיבציה של התביעה להגיע להסכמות בגישור נובע מהרצון לסיים תיקים באופן יעיל ומהיר יחסית ואולם היא עושה זאת בד בבד עם מה שנראה לה לשיטתה האינטרס הציבורי הראוי לשמור עליו.
האינטרס ציבורי הוא שמכתיב לתביעה את הקווים האדומים במשא ומתן.
יחס רשויות התביעה להליך
התביעה לא תסכים לערוך הליך גישור פלילי עם נאשם שאינו מיוצג וזאת מעצם ההבנה שעורך דין מחזיק בכלים המתאימים על מנת להעריך את הסיכונים והסיכויים באופן יעיל ונכון,
בעוד נאשם המייצג עצמו רואה את המקרה דרך נקודת מבט מוגבלת שלא בהכרח תביא לתוצאות המיוחלות וסיום התיק.
רשויות התביעה רואות בהליך הגישור הפלילי דרך טובה לסיים מחלוקות בעיקר כאשר הליך הוכחות מצוי בפתח,
ובעיקר כמנוף ללחץ להגיע להסכמה וסיום התיק בטרם יחל הליך חקירות העדים.
לכן בדרך כלל הליך כזה לסיום התיק יבוא לידי ביטוי פעמים רבות בסמוך להתחלת ההוכחות או זמן קצר לאחר שהחל.
על פי סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה, למי שמוגדר כנפגע עבירה יש את הזכות להביא בפני התביעה את העמדה שלו ביחס להסדר טיעון שמתגבש מול נאשם.
ככל ויש הליך של גישור פלילי ומתגבש הסדר במסגרתו, בעבירות מסוימות יש לנפגע העבירה הזכות להביא את עמדתו, בטרם ההחלטה על קבלתו או דחייתו של ההסדר.
לנפגע עבירה אין את הזכות להגיע ולהיות נוכח בהליך הגישור, למעט מקרים חריגים מאוד.
דגשים חשובים
כפי שהנאשם באמצעות בא כוחו מביע את עמדתו בצורה משתנה ודינאמית כך גם עמדת התביעה עלולה להשתנות בהתאם למועד והתיזמון בו נערכים דיוני הגישור.
על כן חשוב שנאשם יישאר בעמדה המאפשרת לו להגיע להסדר האופטימלי ויעריך את הסיכונים והסיכויים שלו בהתאם.
כמו במשא ומתן עסקי בתחום האזרחי, ככל שהנאשם ינהל דיוני גישור לאחר שכבר הושמעו עדים שהפלילו אותו, הרי שהיכולת שלו להגיע להסדר מיטבי הינו קטן יותר.
לכן יש לדעת כיצד לנהל משא ומתן, ולצורך כך חשוב לקחת עורך דין המתמצא בהתדיינות גישורית וביכולת ניהול מו"מ.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, כישורי ניהול מו"מ בהליך הפלילי הינם קריטיים לעתידו של נאשם.
אין זה סוד כי במדינת ישראל אחוז גבוה של תיקים פליליים מסתיימים בהסדר טיעון,
על כן אותן יכולות להתנהל מול רשויות התביעה באפקטיביות הוא חשוב מאין כמותו,
החל מהבקשה לסגור את התיק,
המשכה בניהול שימוע כשיש בכך צורך,
ולאחר הגשת כתב אישום באפשרות להגיע להסדר טיעון מקל –
אם במסגרת של התדיינות ישירה מול התביעה ואם במסגרת של הליך גישור בבית המשפט.
על אף כל האמור, זכרו כי זיכוי אינה מילה גסה !
כשהתנאים מאפשרים זאת יש להילחם ולנהל את התיק, ולהימנע מהליכים אשר סותמים את הגולל על האפשרות להגיע לזיכוי המיוחל.
גישור פלילי – נקודה לסיום
ואם אתם שואלים את עצמכם איך יכול להיות ששופט ינהל גישור ואחר כך ינהל את המשפט אז התשובה היא פשוטה ולא מפתיעה,
אותו שופט שמנהל את דיוני הגישור בין הצדדים אינו המותב שדן בבירור התיק העיקרי.
ככל והגישור לא הביא לתוצאות המיוחלות ויש צורך להמשיך בהליך הוכחות, הרי שהתיק חוזר אל שופט אחר, שטרם נחשף לחומר החקירות אליו התוודע השופט המגשר, כך שניתן יהיה לנהל את ההליך באופן הוגן.
ככל ויש לכם שאלות נוספות הקשורות בהליכי משא ומתן להסדר טיעון, או זקוקים להתייעצות אחרת הקשורה בהליך הפלילי,
אני מזמין אתכם ליצור עמי קשר להתייעצות טלפונית ואשמח לעמוד לרשותכם.
סמנו לייק בדף הפייסבוק של עורך דין פלילי איילון בירנבוים והשארו מעודכנים.
עורך דין פלילי זה א.ב
