עו"ד איילון בירנבוים

עו"ד איילון בירנבוים, בעל תואר במשפטים, יוצא יחידת מצ"ח בהצטיינות שימש במהלך שירותו הצבאי כחוקר ובעל ידע נרחב בתחום הפלילי.
עו"ד בירנבוים עוסק במסגרת תפקידיו במגוון רחב של תחומים במשפט הפלילי ובייצוג מגוון נרחב של חשודים ונאשמים בזכות ניסיון עשיר שרכש בארץ ובחו"ל. בנוסף, רכש נסיון ויכולות גם בתחומי המשפט האזרחי והמסחרי ובעל רשיון לייצוג בבתי הדין הצבאיים.

יצירת קשר

טלפון: 052-2700149 / דוא"ל: ayalon@ayalonlaw.co.il

הטרדה באמצעות מתקן בזק

סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 מגדיר את העבירה – הטרדה באמצעות מתקן בזק הינה שימוש במתקן תקשורת כלשהו (אין המדובר במתקן בזק בלבד והפסיקה הרחיבה את ההחלה של החוק לכמעט כל אמצעי אלקטרוני אחר) באופן אשר יכול להפחיד, לפגוע, להטריד, להרגיז שלא כדין או ליצור חרדה – דינו מאסר עד כדי שלוש שנים בפועל.

סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982 חוקק בכנסת בזמן שבו לא היו חלופות לחברת בזק בישראל. הסעיף עוסק במונח "מתקן בזק". המונח "מתקן בזק" הורחב וכיום הוא יכול להיות גם טלפון סלולארי ומחשב. זאת מתוך הרצון להרחיב של התכלית שלשמו סעיף זה חוקק מתוך הסתכלות על התכלית הערכית שהוא בא למלא ולא מתוך מבט טכני פורמליסטי. התכלית הערכית של העבירה הינה מניעת פגיעה בשקט ובשלווה של משתמשי מכשירי התקשורת לסוגיהם השונים.

המחשבה הפלילית הדרושה לצורך הרשעה על פי סעיף זה הינה כוונה לפגוע, להפחיד או להטריד שלא כדין. אופן ההוכחה מתבצע בדרך כלל דרך התוכן של הדברים המהות והאופן בה ההטרדה קורית הלכה למעשה, בזמן ההתקשרות עם המוטרד.

דוגמא לכך הינה התקשרות חוזרת ונשנית בשעות לא מקובלות ו/או תוכן מטריד המועבר במהלך ההתקשרות.

בית המשפט שוקל שיקולים של איזון בין חופש הביטוי, לבין אמירה של דברים בעלי תוכן מטריד אשר לא ראוי שאדם יאלץ להתעמת עמו. לא תמיד בכל מקרה של ביצוע התקשרויות מרובות יימצא אדם אשם על פי סעיף זה. כך לדוגמא כאשר מתבצעות התקשרויות רבות למרכז שירות של חברה וזאת לאור הצורך לפתור בעיה הקשורה בצורך שלשמו קיים המרכז הטלפוני. רק מקרים נדירים ביותר של אובססיה חולנית בביצוע התקשרויות למרכז שירות מסוג זה יוכלו להכנס בגדרי עבירה זו.

עבירות על פי סעיף 30 לחוק התקשורת, קרי הטרדה באמצעות מתקן בזק, באו על מנת למנוע את אותן סיטואציות כאשר אדם אחוז באובססיה כלפי אדם אחר כפי שניתן למצוא למכביר ביחסים שבינו לבינה או על רקע רומנטי כזה או אחר. יחד עם זאת, סוגי ההטרדה אינם מוגבלים לסוג זה בלבד והמדובר בכל אינטראקציה מפרת שלווה או תחושת בטחון ו/או הטחת איומים ו/או אמרות אחרות בעלות משמעות מטרידה.

מתוך ההגדרה של החוק ניתן גם ללמוד מה אינו יכול להכנס בגדרי הסעיף – כך לדוגמא הטרדות שלא מבוצעות באמצעות מכשיר אלקטרוני כזה או אחר אינן יכולות להוות עבירה על פי סעיף זה ואולם הדרך כן סלולה להגשת כתב אישום על פי סעיפים אחרים הנותנים מענה להטרדות מסוגים אחרים.

נחזור ונציין כי לא כל אמירה גם אם נאמרה באמצעות אמצעי תקשורת הינה בגדר איום ועל כן לא כל אמירה הינה הטרדה על פי הסעיף האמור. עורך דין פלילי מנוסה יוכל לאחר שמיעת גרסת הנאשם להבין לעומק את משמעות הדברים שנאמרו בקונטקסט המשפטי לצמצמם את הנזק ולעיתים אף להביא לזיכוי. חשוב לזכור כי למטריד לכאורה יש גם את הזכות לבטא את רגשותיו והזכות ליצירת תקשורת בריאה, כל עוד לא עבר גבולות אלה הרי שלא ניתן יהיה להרשיעו.

לאור מורכבות העבירה, חשוב ומומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי אשר מתמצא בחוק ובאופן בו ניתן להגן על נאשם אשר מתמודד עם אישום על פי סעיף זה. העובדה שבוצעה התקשרות בעלת תוכן המביע רצון או רעיון אשר נתפס אצל האדם בצד השני כמטריד, אינה בהכרח הופכת את מבצע השיחה לעבריין באופן גורף ואוטומטי.

ככל ואת/ה מתמודדים עם האשמה מסוג זה אני מזמין אותך ליצור קשר לקבלת יעוץ ראשוני חינם. 0522700149

,בברכה

עו"ד איילון בירנבוים

לוחם בשבילך.